חובת סודיות ואי תחרות

 

להלן תימצות ההלכות בנושא חוב סודיות ואי תחרות בהסכמי עבודה
דיני עבודה:

 

חובת סודיות ואי תחרות בהסכמי עבודה:

רבים מלקוחות המשרד פונים למשרדנו בשאלות בעניין תקפות סעיפים המוכנסים לחוזי העבודה בעניין אי תחרות ושמירת סודיות להלן בקצרה עקרונות שנקבעו בפסיקה בקשר לכך:

1.בע"א 6601/96 סער נקבע כי "תניה בין עובד ומעביד המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, בלא להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעביד (הגבלה העירומה") היא בטלה".אינטרס לגיטימי הוא סודות מסחריים, רשימת לקוחות. יש להתחשב בדרגת האמון, תום הלב ובמקביל בתחום המסחר הרלוונטי והכל כפוף לסבירות ומדתיות. יש להדגיש כי הנשיא (בדימוס) ברק קבע כי רשימת האינטרסים הלגיטימיים איננה סגורה.

2.יודגש כי להגבלת עיסוק ינתן משקל אם הוכח:
א.שקיים סוד מסחרי שעשוי להיפגע.
ב.כשניתנה לעובד הכשרה מיוחדת.
ג.כשניתנה תמורה מיוחדת לעובד.
ד.משהופרה חובת תום לב. הגבלת חופש עיסוק וזכות הקניין הינם זכויות יסוד חוקתיות והן מוסדרות גם במסגרת דיני החוזים.

3.בעניין סודיות תהיה נטיה לאכיפת תניות סודיות בהסכם במקרים בהם הוכח כי קיים סוד מסחרי, כי ניתנה תמורה מיוחדת עבור שמירת הסודיות, כי היתה התנהגות שלא בתום לב, כי העובד עבד הכשרה מיוחדת. הסוד המסחרי והפגיעה בו משתייכים לדיני נזיקין, דיני חוזים ולתחום הקניין. נדגיש כי חוק עוולת מסחריות אוסר על גזל סוד מסחרי. סוד מסחרי מוגדר בחוק, סעיף 5, כ: "מידע עיסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין על ידי אחרים, אשר סודותיו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט באמצעים סבירים לשמור על סודותיו. "

4.בית המשפט ישקול בדונו בנושאים אלו את חופש העיסוק של אדם לעבוד במקצועו, חובה המוטלת על אדם לשמור סודות עיסקיים, מהות הסוד העיסקי, התחרות הציבורית והצורך לשמור על מחירים נמוכים ושרות ללקוח.

5.בית המשפט יבדוק כל מקרה לגופו תוך שימת לב לפרטי המקרה ולתחום המסחר הרלוונטי. לדוגמה: ההייטק מאופין במעבר של עובדים בין חברות שונות ולכן שם יטה בית המשפט פחות להגביל את המעבר של עובדים מחברה לחברה. פס"ד צק' פוינט.

האמור לעיל נכתב על דרך התימצות ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או חוות דעת. כל עניין יש לשקול לגופו של דבר.

מכתבי הוקרה

יגעת, הצלחת תודה

פרסומים וחדשות

ע"א 34533-03-12

ביום 12.7.12 ניתן פס"ד בע"א 34533-03-12. הערעור הוגש על פסה"ד של בית משפט השלום בירושלים ועסק בנושאים של הסכם בלעדיות ונזק כספי. בית המשפט המחוזי, לאחר שקרא את עיקרי הטיעון ושמע את טענות הצדדים קיבל את גירסת מרשתנו במלואה, לפיה המדובר בערעור עובדותי וכי המדובר בערעור תיאורטי בלבד מאחר שמימלא הנזק לא הוכח. בית המשפט דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות משפט בסכום של 25,000 ש"ח.

 

לקריאה בהרחבה ולפסה"ד

AVI 2821