לא אחת נסגרים סכסוכים בין צדדים מתדיינים בהסכם פשרה ביניהם, שמאושר על ידי הערכאה הדיונית ומקבל תוקף של פסק דין. מאמר זה יעסוק בניתוח הדרכים העומדות לרשותו של צד להסכם המבקש לבטל הסכם שכזה.

פסק דין שבהסכמה ממזג בחובו שני נדבכים: הסכם ופסק דין.

• הפן ההסכמי מקנה לצד להסכם אפשרות לביטול פסק הדין, אם נפל פגם במרכיב ההסכם, בהסתמך על טענות המקנות ביטולו של הסכם על פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ז – 1973. בכלל זה העלאת טענות כגון: חוזה למראית עין, טעות, הטעיה, כפיה, עושק, אי חוקיות והפרה.

• בקצרה נבהיר כעת את העילות המרכזיות העלולות להביא לביטול הסכם:
טעות – אדם שהתקשר בהסכם עקב טעות אשר אילוא היה יודע על כך מראש לא היה מתקשר בהסכם והצד השני ידע על כך או היה עליו לדעת על כך. הכוונה היא לטעות בזמן עבר או הווה ולא לגבי משהו עתידי, לאחר חתימת ההסכם כגון מקרה של שינוי החוק לאחר חתימת ההסכם. במקרה של ביטול הסכם בשל טעות, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצוים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
הטעיה – מקרה של טעות שהוא תוצאה של הטעיה שצד אחד הטעה את הצד השני. הטעיה כוללת גם אי גילויי של עובדות אשר על פי הדין, הנוהג או לפי נסיבות העניין היה על הצד המטעה לגלותן.
כפיה – התקשרות שנכפתה על צד בכח או באיום.
עושק – התקשרות תוך כדי ניצול מצוקת הצד השני, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, כאשר תנאי החוזה גבוהים במידה בלתי סבירה מן המקובל.
במקרה של ביטול הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, בנוסף לעילות של ביטול הסכם רגיל, נוספה גם עילת ביטול נוספת והיא שינוי נסיבות מהותי. הכוונה היא לשינוי מהותי בנסיבות חיצוניות ואובייקטיביות שחל מאז שניתן פסק דין כך שיהיה בלתי צודק להשאיר את פסק הדין על כנו.

• הנדבך השני, הנדבך השיפוטי של פסק הדין פותח פתח לצדדים להגיש ערעור כפי שמגישים ערעור על פסק דין, כגון בנסיבות של פגם בהליך השיפוטי שהביא לפסק הדין.

• הדרך שעל צד לנקוט לצורך ביטול ההסכם בשל פגם במרכיב ההסכם היא: הגשה של תביעה לביטול ההסכם לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט הדן בתיק. החריג לכלל זה, כאשר בית המשפט שנתן את פסק הדין הוא בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ או כבית משפט לערעורים. במקרים אלו בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט המחוזי. בתביעה לביטול הסכם, נטל השכנוע חל על הטוען כי נפל פגם בהסכם.

תביעה לביטול הסכם פשרה יש להגיש תוך זמן סביר לאחר שנודע על עילת הביטול. אי הגשת התביעה תוך זמן סביר עלולה להעיד על שיהוי וליצור השתק ומניעות דבר שעלול להביא לדחיית התביעה.

• כעקרון, יש לכבד הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין. בתי המשפט לא יאפשרו את ביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין אלא במקרים חריגים בלבד. יש לזכור כי עצם קיומו של הסכם פשרה יוצר מצג שהצד השני רשאי להסתמך עליו. ביטול הסכם עלול לגרום לפגיעה בסופיות פסק הדין, כאשר עלול להיווצר מצב שצדדים אחרים הסתמכו כבר על אותו פסק דין. פתיחת הסכם פשרה שקיבל תוקף פוגע בציפיות ההדדיות של הצדדים.
אין באמור בסקירה זאת משום חוות דעת משפטית. על כל מקרה להבחן לגופו.

הכותב הינו מאיר ברטלר, עו"ד LLM, שותף במשרד ברטלר עורכי דין המתמחה בין היתר בתחום בלטיגציה אזרחית.