הברחת נכסים

 

תופעה מוכרת בקרב חייבים היא חתימה על הסכמי ממון עם בני/בנות הזוג כך שהרכוש נרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד. להלן תימצות הפסיקה בעניין זה.
הברחת נכסים:

 

א. תופעה מוכרת בקרב חייבים היא חתימה על הסכמי ממון עם בני/בנות הזוג כך שהרכוש נרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד. בעקבות ההסכם החייבים מבקשים מכב' בית המשפט סעד הצהרתי על פיו הנכסים שייכים לבני הזוג ולא לחייב עצמו.

ב. בת.א. 2091/00 נקבע כי נטל ההוכחה להוכחה לפיה הסכם הממון נועד להברחת נכסים מוטל על הנושה.

ג. מוטל על הנושה להוכיח כי כבר בעת חתימת הסכם הממון בין בני הזוג נעשה המהלך "כחלק מתוכנן של הברחת רכוש הנתבע 1 ולא בשל מה שנחזית להיות הסיבה לכך, על פי האמור בהסכם...". דהיינו חילוקי דעות בין בני הזוג.

ד. כמו כן על הנושה להראות שגם פעולות שנעשו לאחר הסכם הממון נעשו כחלק מאותה הברחת רכוש מתוכננת ולא כחלק ממימוש העסקה.

ה. לצורך ההוכחה ניתן להעזר "באותות מרמה" שהם כללים ראייתים המקימים חזקה למרמה כגון: חדלות פרעון של המעביר, קשרים בין מעביר לנעבר, חשאיות, שמירת הנאה בנכסים המועברים וכיוצ"ב.

ו. במסגרת זאת נציין כי משרדנו זכה בפסק דין התוקף בעיה של הברחת רכוש מכיוון שונה ויצירתי. נקבע בפסק הדין בו ייצגנו את הנושה כי גם אותו אחד מבני הזוג שלכאורה אין לו חלק במעשי בן זוגו אחראי למחצית החוב וכי דין הרכוש הרשום על שם בן זוג אחד בלבד להרשם גם על שם בן הזוג החייב וזאת מתוקף חזקת השיתוף בנכסים.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ועל כל מקרה להיבחן לפי נסיבותיו. במשרד עורכי דין ברטלר ישמחו לענות על כל שאלה.

הכותב הינו עורך דין שמואל ברטלר (LLM) שותף במשרד עורכי דין ברטלר.

מכתבי הוקרה

ידידי ישר כוח כל הכבוד

פרסומים וחדשות

הילכת פוליטי

AVI 2821