לעתים ומשום מה אצה למתדיינים השונים הדרך ובעוד תביעה אחת מתנהלת בין הצדדים מגיש מי מהצדדים תביעה נוספת כנגד הצד השני, לפעמים יחד עם אחרים, בעילה שונה אם כי קשורה לעילת הסכסוך הראשונה. מאמר זה ידון בשאלה, מה קורה אם על הפסק הדין הראשון הוגש ערעור, אשר טרם הוכרע. האם גם במקרה בו עומד ותלוי ערעור מהווה פסק הדין שניתן על ידי הערכאה דלמטה השתק פלוגתא המקיים מעשה בית דין מכוחו ניתן לדחות את התביעה השניה?

לעתים ומשום מה אצה למתדיינים השונים הדרך ובעוד תביעה אחת מתנהלת בין הצדדים מגיש מי מהצדדים תביעה נוספת כנגד הצד השני, לפעמים יחד עם אחרים, בעילה שונה אם כי קשורה לעילת הסכסוך הראשונה.
הלכה ידועה היא כי אם במהלך המשפט הראשון הוכרעה מחלוקת בשאלה עובדתית שהיתה חיונית לתוצאות המשפט כי אז יהיו בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין מחדש במשפט השני, חרף השוני בעילות התביעה. לעניין זה ע"א 835/93, מאיר איגנט נ' אגד.
עולה השאלה, מה קורה אם על הפסק הדין הראשון הוגש ערעור, אשר טרם הוכרע. האם גם במקרה בו עומד ותלוי ערעור מהווה פסק הדין שניתן על ידי הערכאה דלמטה השתק פלוגתא המקיים מעשה בית דין מכוחו ניתן לדחות את התביעה השניה?
בהתאם לפסיקה, לעניין "השתק פלוגתא" די בכך שפס"ד יהיה "סופי", קרי, המסיים את ההליך בערכאה בו הוא מתנהל, ואין כל צורך בכך שפסק הדין יהיה "חלוט", קרי, פסק דין שאין עליו ערעור.
אשר על כן, עצם עובדת הגשת הערעור אינה פוגמת בהיות פסק הדין הראשון כפסק דין סופי לצורך השתק פלוגתא.
המצב המשפטי הנ"ל עלול לגרום לתוצאה לא רצויה ואף אבסורדית מבחינת התובע בתביעה השניה לפיה מצד אחד לאור השתק הפלוגתא שנוצר מכח פסק הדין הראשון, תדחה התביעה השניה מכח מעשה בית דין (לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984) ומצד שני בסופו של יום הערעור שהוגש על ידו על פסק הדין הראשון עלול לבטל את אותן הקביעות ממש אשר היוו את הבסיס להשתק הפלוגתא בין הצדדים.
יודגש, כי לאחר דחיית תביעה, להבדיל ממחיקת תביעה, לא ניתן להגיש את התביעה פעם נוספת.
אשר על כן, ייזהרו להם הצדדים, שלא להגיש מחמת הזעם תביעות פזיזות בטרם עת אלא יקפידו על מיצוי זכויותיהם בדרך היעילה, ללא ריבוי הליכים והתדיינויות יתר. אם כבר הוגשו ההליכים המקבילים, לעתים כתוצאה מחשש להתיישנות, אזי עומדת לצדדים האפשרות לבקש את עיכוב ההליכים בתביעה השניה לאור הליך קיים ועומד וזאת עד לסיום הליכי הערעור על פסק הדין בתובענה הראשונה. לעניין זה המ' (תל-אביב יפו) 8776/96.
ומתאוריה למעשה:
1. כנגד לקוח של משרדנו הוגשה תביעה בבית משפט מחוזי בתל-אביב ולאחר מכן תביעה נוספת בבית משפט שלום בתל אביב.
2. לקוח משרדנו זכה בבית משפט מחוזי והתביעה נגדו נדחתה בשלמותה.
3. על פסק הדין בבית משפט המחוזי הגיש הצד השני ערעור לבית משפט עליון.
4. בנוסף הגיש הצד השני תביעה נוספת נגד לקוח משרדנו בבית משפט שלום בתל אביב.
5. כב' השופט מרדכי בן חיים בבית משפט שלום בתל אביב דחה, בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי משרדנו, את התביעה כנגד לקוח משרדנו על סמך השתק פלוגתא בין התובעת ובין אותו לקוח מכח פסק דין שניתן בין הצדדים בתביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי ושבו זכה לקוח משרדנו. דחיית התביעה השניה נעשתה על אף שכנגד פסק הדין בתביעה הראשונה הוגש ערעור על ידי הצד השני.
6. על פסק הדין של בית משפט השלום, כב' השופט בן חיים, הוגש ערעור על ידי הצד השני.
7. ביום 10.10.07 נדחה הערעור של הצד השני ופסק הדין של כב' השופט בן חיים נשאר על כנו.
8. יצויין כי גם ערעור הצד השני בבית משפט עליון על פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה בבית משפט מחוזי נדחה.
הכותב הינו שותף במשרד עורכי דין ברטלר המתמחה בין היתר בלטיגציה ומשפט מסחרי.
האמור לעיל נכתב על דרך התמצית בלבד. אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, על כל מקרה להיבחן לגופו.