הנחיות משפטיות בעניין קבלת ערבות מלקוחות

 

כיום מושם דגש רב על הבטחת התשלום של לקוחות. אחת הדרכים הנפוצות להבטחת קיום התחייבויות הלקוח היא החתמת הלקוח וערבים מטעמו על כתב ערבות. בעקבות פניות רבות מלקוחות משרדנו בעניינים אלו העלנו מספר הנחיות על הכתב כמפורט במאמר זה.

 

ההנחיות המפורטות להלן נכתבו לאור ניסיוננו הרב מאוד וההצלחות להן זכינו בבתי המשפט בארץ בעניינים אלו. ההנחיות מתייחסות לנושא קבלת בטוחות מלקוחות ולאירועים שיש בהם בכדי להדליק "אור אדום" ביחס ליכולתו הכלכלית של הלקוח.
א. הקדמה קצרה:

1. המתח הקיים בין הרצון למכור ולשווק מצד אחד לבין הרצון להבטיח את התשלום מצד שני ידוע ומוכר.

2. בהנחיות קצרות אלו מוצעת דרך ביניים תוך ניסיון לשמור על איזון בין הצורך למכור לצורך להבטיח את קבלת התשלום. ברור כי אין מקרה אחד דומה למשנהו ולכל לקוח צרכים והיסטוריה של שיתוף פעולה אחרים. לפיכך לאמור להלן יש להתייחס כעצות מנחות כאשר יש להתייחס לכל מקרה לגופו.

3. בכל מקרה אין להסס מלפנות בכל שאלה או בקשה ולקבל ייעוץ משפטי ממשרדנו.

ב. מספר דוגמאות של חייבים אשר ניסו להימנע מלתת ערבות אישית או שניסו להקשות על מימוש ערבות אישית:

1. כל הדוגמאות המפורטות להלן אירעו בפועל והועברו לטיפול משרדנו. זכינו בהליכים המשפטיים בתיקים שהתנהלו נגד אותם חייבים בבתי המשפט והכספים נגבו על ידנו עבור לקוחותינו. היצמדות לכללים שיופרטו בהמשך עשויה למנוע נסיונות לחמוק מתשלום לכם.

2. החייב לא ממלא אחרי תנאים שנקבעו בהסכם עימו.

2.1 חייב התנה את ערבותו האישית לחובת החברה שלו בכך שהוא יחתום באופן אישי על כל חשבונית וחשבונית.

2.2 בפועל החייב חתם על חלק מהחשבוניות בצירוף חותמת החברה ועל חלק לא חתם בכלל וטען כי הוא באופן אישי לא אישר את החשבוניות.

2.3 בבית משפט השלום זכה החייב בטענתו. ערעור שהוגש על ידינו לבית משפט מחוזי בתל-אביב התקבל והחייב חויב במלוא החוב. ערעור של אותו חייב לבית משפט עליון! נדחה ואותו חייב נדרש גם לשלם הוצאות משפט גבוהות מאוד. בסיכומו של דבר החייב שילם את מלוא החוב בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות משפט.

2.4 מסקנה:

א. אין להסכים להתניות על ערבות אישית.
ב. אם כבר נקבעו תנאים לתחולת ערבות אישית יש להקפיד על מילוי כל התנאים ככתבם וכלשונם. (עצם התנאת הערבות האישית בתנאים שונים אמורה להדליק "נורה אדומה").

3. טענה שהחייב לא חתם על ערבות אישית וכי חתימתו זויפה.

3.1 לאחרונה ממש נתקלנו במקרה בו חייב טען כי חתימתו זויפה וכי הוא לא חתם על ערבות אישית.

3.2 הסתבר כי הערבות האישית הושארה לחתימתו של החייב והסוכן לא היה עד לחתימה.

3.3 הוגשה תביעה לבית משפט נגד הערב ונגד החברה הנערבת. הוחלפו כתבי טענות בין הצדדים.

3.4 בסופו של דבר לאור הטענות שנטענו על ידינו בכתבי הטענות הושג הסכם עם ב"כ הצד השני על פיו הסכים אותו חייב לשלם את מלוא חובו במספר תשלומים.

3.5 מסקנה:
יש להיות עדים לחתימה על כתב הערבות. יש לציין את מועד החתימה ואת שם העד לחתימה על גבי הערבות. רצוי לצלם את ת.ז. של החותם על הערבות ולשדכה לערבות.

4. מילוי שם מטעה בכתב הערבות:

4.1 נתקלנו במקרה בו ערב ששם החברה שהקים היה דומה לשמו הפרטי חתם בשם החברה בכתב יד באופן שנראה כאילו מדובר בשמו הפרטי.

4.2 במקרה כזה לכאורה הערב הוא החברה ולא הלקוח שלמעשה לא חתם על כתב הערבות.

4.3 מסקנה:
יש לבדוק היטב את שם הערב כפי שהוא ממולא בטופס וכן את מספר ת.ז. שממולאת בכתב הערבות. שם הערב ומספר ת.ז. שלו חייבים להיות מתאימים לשמו האמיתי ולמספר ת.ז. הנכון של הערב כפי שהם מופיעים בת.ז. של הערב.

ג. הנחיות כלליות לגבי בטחונות:
1. תמיד יש להיות נוכחים במועד חתימת הערבים על כתב הערבות.

2. תמיד יש לזהות את הערב על פי ת.ז. שלו. יש לשמור צילום ת.ז. של הערב.

3. יש לשמור אצלכם לפחות עותק אחד מקורי של כתב הערבות.

4. רצוי לקבל חתימות של שני ערבים לפחות.

5. על גבי הערבות יש למלא את הנוסח הבא:

אני הח"מ __________ מאשר כי הערב מר _______ ת.ז. _________ חתם בפני על כתב ערבות זה ביום _______ לאחר שזיהיתי אותו ולאחר שהבין את משמעות ערבותו.
___________ ______________
חתימה תאריך

6. יש לבדוק היטב את שם החברה הנערבת. לדוגמא אם שם הלקוח הוא: ישראל ישראלית בע"מ אין לקבל ערבות לפיה שם החברה הנערבת הוא ישראלית ישראלית בע"מ.

7. חובה לבדוק מי הוא הערב. האם הוא מנהל או בעל מניות או רק עובד זוטר בחברה.

8. יש לבדוק יכולת כלכלית של הערב דהיינו: נכסים, חובות, יכולת החזר וכיוצ"ב.

9. בכתב הערבות יש למלא את הכתובת הנכונה של מקום מגורי הערב.

10. ניתן היום באמצעים פשוטים, חוקיים וניגשים לקבל פרטים בסיסיים אודות הלקוח והערבים יש להשתמש באמצעים חוקיים אלו. לדוגמא: google

11. אלו הנחיות בסיסיות. מילוי ההנחיות יחסוך עוגמת נפש ונזקים.

ד. מקרים שצריכים לעורר "אור אדום" ביחס לחייב:

1. במקרים בהם מקום העסק הוא בעיר אחת אולם הבנק נמצא בעיר אחרת. פעמים רבות נתקלנו בשיקים חוזרים של לקוחות שענו לתנאי זה.

2. כאשר שיק חוזר מחמת היעדר כיסוי מספיק.

3. כאשר הלקוח שלכם מבקש להחליף שיקים שניתנו בשיקים אחרים.

4. כאשר לקוח שלכם משנה את שם העסק או החברה שלו.

5. כאשר לקוח שלכם מודיע על צירוף שותף.

6. כאשר הלקוח שלכם דוחה תשלומים.

7. כאשר לקוח שלכם ממציא שיקים דחויים בסכומים גבוהים למועדים רחוקים ומועד הפרעון של אותם שיקים זהה או קרוב.

8. כאשר מנהל או בעל מניות אצל לקוח שלכם מודיע כי אינו מוכן לחתום כערב אישית לחובות החברה.

9. כאשר הלקוח שלכם מחזיר סחורות יותר מכרגיל.

10. כאשר הלקוח שלכם נמצא במשבר כלכלי.

11. כאשר מוטלים עיקולים על כספים של הלקוח שלכם.

12. כאשר הלקוח שלכם מוכר את נכסיו.

ה. ברור כי אין כל חובה שהמקרים המפורטים לעיל יעידו על היעדר יכולת פרעון של הלקוח. יחד עם זאת בשים לב לכך שכל אחד מהמקרים המפורטים לעיל אירע בפועל, התביעות נגד אותם "לקוחות" טופלו במשרדנו והכספים ניגבו, יש לשים לב לסימנים אלו הכל תוך גילוי אנושיות לאותם לקוחות מצד אחד ושמירה על אינטרסים שלכם מצד שני.

ו. חשוב לרשום בכרטיס הלקוח את מספרי הרכב של הלקוח ונכסים שהלקוח מוסר לכם על מנת להוכיח את יכולתו הכלכלית.

ז. במקרה שהלקוח שלכם אינו חברה על הערב לחובות הלקוח להיות אדם אחר מהלקוח רצוי גם לא בן משפחה מדרגה ראשונה.

ח. הנחיות אלו הינן כלליות. אין בהם כדי להוות ייעוץ משפטי. ברור כי כל מקרה ומקרה צריך להתברר לפי נסיבותיו.

ט. אל תהססו מלהתקשר למשרדנו בכל שאלה ושאלה.

הכותב, שמואל ברטלר, עו"ד LLM שותף בכיר במשרד ברטלר עורכי דין

אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. כל מקרה יש לבחון לגופו.

מכתבי הוקרה

אין לי ספק שעוד נכונו לנו עסקאות/שיתופי פעולה בעתיד בנושא הנדל"ן, והבוקר אף עשיתי לכם יחסי ציבור טובים – ולא בפעם ראשונה, בין החברים שלנו, כשאני בטוח שבבוא העת שיזדקקו לעו"ד בנושא נדל"ן- יפנו אליכם. ברגשי כבוד והערכה,

פרסומים וחדשות

ביטול פסק דין שניתן בהסכמה

office view04