רכישת דירה היא אחת הרכישות היקרות והגדולות ביותר שמבצע אדם ממוצע בחייו. על פי רוב חוזה למכר דירה הוא חוזה מורכב, שבו מצוי הלקוח בעמדת נחיתות לעומת החברה-המוכרת, שלה המומחיות והידע בתחום זה. בשל כך, הכיר המחוקק בצורך להסדיר חלק מההיבטים הקשורים ברכישת דירה חדשה באמצעות חקיקה כופה, שנועדה להגן על רוכשי דירות ולהבטיח את זכויותיהם.  יחד עם זאת, לא כל הנושאים מוסדרים במסגרת החקיקה המיוחדת המגנה על רוכשי דירות. לאחרונה ניתן פסק דין חשוב ובעל השלכות רחבות על רוכשי דירות העוסק בחלק מאותם הסעיפים אשר החוק שותק לגביהם והמצויים במירב ההסכמים הקיימים כיום בשוק. בית המשפט לחוזים אחידים קבע בין היתר כי: סעיפים המונעים העברת זכויות של רוכש דירה בטרם מסירת החזקה, סעיפים המונעים את השבת התשלום לרוכש הדירה בטרם מכירתה לקונה חיליפי במקרה של ביטול ההסכם ובערכים נומינאלים בלבד וסעיפים הקובעים פיצוי מוסכם בשיעור של 10% בכל מקרה של הפרה ע"י הקונה הינם סיעיפם מקפחים בחוזה והורה לשנותם. הקביעות הנ"ל של בית הדין לחוזים אחידים הינן בעלות חשיבות מיוחדת, על מנת לשמור על הגינותם של החוזים ועל מנת להגן על רוכשי דירות מפני קיפוח.