אם חתמתם על הסכם יחסי ממון ואשרתם אותו בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, אך לא הוסכם ביניכם האם לכבול את הדיון בעתיד לערכאה אשר אישרה את ההסכם, ולאחר מכן התגלתה מחלוקת. לאיזה ערכאה עליכם לפנות? לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

לאחרונה נדונה בבג"ץ 4111/07 (מיום 27/7/08) השאלה המשפטית למי נתונה הסמכות לדון בגלגוליהם המאוחרים של הסדרי הראיה- אם לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, ובשל חשיבות הנושא, אסקר את הכרעת בית הדין הגבוה לצדק.

המדובר בשתי ערכאות להן סמכות שיפוט מקבילה, והן מחזיקות בכללי החלטה נבדלים, כפופות למסורות משפטיות אחרות ונוהגות על פי דינים שונים.

חשוב לציין כי משהגיע ההליך לסיומו, מוצתה הסמכות המקורית של הערכאות השונות ועברה מן בעולם. על מנת שתוכל הערכאה לשוב ולהידרש לסוגיות שנדונו בפניה, על הערכאה לקנות סמכותה ממקור אחר, וכזה עשוי להימצא בכלל הסמכות הנמשכת- כלל ההמשכיות, לפיו תהא הערכאה המקורית- והיא בלבד- מוסמכת לעסוק בגלגולו המאוחר של ענין שנדון בפניה בעבר.

המדובר בחריג לעקרון הברירה החופשית בין הערכאות ובהיותו כזה, הנו מוגבל.

בג"צ סיכם כי ישנם שני יסודות מצטברים המקימים את הסמכות הנמשכת:

התנאי הראשון- מחייב כי ההחלטה המקורית נתנה לאחר בירור ושקילה. "עליה לשקף הליך של דיון משפטי, שבמהלכו נשמעו או הוגשו טיעוני הצדדים, נקבעו ממצאים ונתקבלו הכרעות". יוצא מכך כי אישור פורמאלי של הסכם על ידי כל ערכאה שיפוטית אשר לא דנה וממילא לא הכריעה בסוגיה משפטית, אינו מהווה בסיס להכרה בסמכות הנמשכת.

ישנו חריג לתנאי הראשון המחייב בירור ושקילה כדי להיכנס לכלל הסמכות הנמשכת, המאפשר את כלל הסמכות הנמשכת בלא שהוכרע דבר והוא החריג הקבוע בסעיף 2 (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 והקובע כי: "שינוי, תיקון או ביטול של הסכם יכול שייעשה אך בפניה של הערכאה המקורית", (בניגוד לעתירה לאכיפה או פירוש של הסכם ממון אשר אינה מקימה סמכות נמשכת).

התנאי השני-מחייב קרבה בין הסוגיה המאוחרת לזו המקורית כדי לשמר את צביונו המתמשך של הענין. ריחוק יכול להיות בזמן, במרחק גיאוגראפי ואף בזהותם של הצדדים.

בסיכומם של הדברים יצויין כי באם תעדיפו להתדיין במחלקות עתידיות בערכאה מסויימת בעתיד על פני האחרת, יש לציין זאת במפורש בהסכם, אחרת תוכלו למצוא את עצמכם מתדיינים בפני ערכאה שיפוטית נוחה פחות עבורכם.

אין באמור לעיל בכדי להוות יעוץ משפטי מכל סוג ומן שהוא. כל מקרה יש לבחון לגופו של עניין.

הכותבת, סיגל קידר ברטלר, עו"ד LLM, המתמחה בדיני משפחה (צוואות, הסכמי ממון, משמורת, מזונות).