להלן תמלול ערוך של הפינה הזווית המשפטית אשר שודרה ביום 14.5.08 ברדיו קול חי עם עוה"ד מאיר ברטלר ואשר עסקה במענה לשאלות הפונים והפעם בנושא הסגת גבול ובניה בשטח השכן.
שאלה:

אני מתגורר בבית דו משפחתי. בניתי במימון שלי את הגדר המפרידה בין הבתים בתוך שטח המגרש שלי. השכן הוסיף לפני מספר שנים, ללא רשותי, תוספת על הגדר שבניתי. כל הפניות שלי אל השכן לסילוק תוספת הבניה על הגדר לא נענו. אני מעוניין להסיר כעת את התוספת של השכן, מה באפשרותי לעשות?

תשובת עורך הדין מאיר ברטלר:

עניינה של השאלה בנושא הסגת גבול בין שכנים. למעשה כתוצאה מבניית הגדר בשטח של השואל מחזיק כעת השכן, שלא כדין, בשטח לא שלו וגם ביצע בו בניה.

מבלי להיכנס לנושא חוקיות הבניה כלומר האם הבניה בוצעה על פי היתר כדין הרי שבאפשרות השואל להגיש תביעה לבית המשפט השלום המוסמך בעילה של הסגת גבול ודמי שימוש ריאויים או למפקח על בתים משותפים במקרה של בית משותף לפי הבחירה. במסגרת אותה תביעה באפשרותו לדרוש את הריסת התוספת וסילוק היד של השכן מהחלקה שבבעלותו. כמו כן באפשרות הפונה לתבוע שכר ראוי בעבור התקופה שבה החזיק השכן בשטח שלא כדין.

ככלל זכות הקניין הינה זכות יסוד המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. רק במקרים נדירים ימנע בית המשפט, אף אם יוכח לו כי אכן מדובר בפלישה לשטח, מלהושיט יד למי שזכותו ה"חוקתית" נפגעה. במקרים אלה יסתפק בית המשפט בהטלת פיצויים לזכות התובע.

המדובר במקרים לפיהם הנזק שנגרם לתובע הוא מזערי ונגרם בתום לב ולעומת זאת השבת המצב לקדמותו תסב נזק גדול יותר.
משקל נוסף יתן בית המשפט למועד הגשת התביעה, כלומר בית המשפט יבדוק שאין מדובר בשיהוי בהגשת התביעה.

עד כה דיברנו על מקרקעין מוסדרים. כאשר מדובר במקרקעין אשר טרם עברו הסדר, קובע החוק כי בהתמלא מספר תנאים המפורטים בחוק, יהיה המקים זכאי לרכוש את המקרקעין במחיר שווים בלי המחוברים.

אני מקווה שעניתי עקרונית לפונה ומבקש להבהיר כי אין בדברים האמורים לעיל משום ייעוץ משפטי כלשהו.

הכותב הינו מאיר ברטלר עו"ד, שותף במשרד עורכי דין ברטלר המתמחה בין היתר בדיני מקרקעין. משרד עורכי דין ברטלר, החשמונאים 100 תל-אביב, טל: 035619639.