לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק דין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לעיון בפסק הדין

לקריאת פסק הדין

ההחלטה המצ"ב מתייחסת לסוגיית צירוף צד להליך משפטי. ביום 07.07.16 ניתנה החלטת ביניים בתיק שבנדון לפיה לבקשת הנתבעת, אותה ייצג  משרדנו, צורפה עיריית חדרה כצד בהליך המשפטי. עובדות המקרה בקצרה: התובעת, קרן קיימת לישראל, עתרה לסילוק ידה של הנתבעת מחלקת קרקע בתחום יער חדרה שבו מפעילה הנתבעת בית מחסה לכלבים.

הנתבעת עתרה לצרף את עיריית חדרה כצד בתיק נוכח מעורבותה הממשית בנוגע לשימוש במקום על ידי הנתבעת ולצורך יעול וקידום התביעה ומניעת ריבוי הליכים. התובעת התנגדה לצירוף. בית המשפט כאמור הכריע לטובת הנתבעת תוך שהוא מטיח ביקורת נוקבת בנוגע לעמדת התובעת. בשורה התחתונה הוחלט על צירוף עיריית חדרה כצד בתיק.

לקריאת פסק הדין

ביום 12.7.12 ניתן פס"ד בע"א 34533-03-12. הערעור הוגש על פסה"ד של בית משפט השלום בירושלים אשר דחה את התביעה כנגד לקוחת משרדנו וחייב את התובע בהוצאות גבוהות. בערעור העלה המערער, בקליפת השום, שתי השגות עיקריות על פסה"ד קמא כדלקמן: כי טעה בית המשפט קמא כאשר לא קיבל את הטענה כי בין הצדדים נחתם הסכם בלעדיות וכי טעה בית המשפט קמא כאשר לא קיבל את תביעתו הכספית בגין הנזק שנגרם לו בסכום של כ- 475,000 ש"ח. בית המשפט, לאחר שקרא את עיקרי הטיעון ושמע את טענות הצדדים קיבל את גירסת מרשתנו במלואה, לפיה המדובר בערעור עובדותי וכי המדובר בערעור תיאורטי בלבד מאחר שהנזק לא הוכח. בית המשפט דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות משפט בסכום של 25,000 ש"ח.

לקריאת פסה"ד 

ביום 20.5.12 ניתן פסה"ד שבנדון העוסק בפרשנות חוזה, מועד מתן הודעת ביטול וההבדל בין הפרה להפרה יסודית. עובדות המקרה בקצרה: התובעת, המשכירה, הגישה תביעה כנגד לקוחות משרדנו אשר שכרו ממנה שטח למפעל. התובעת עתרה לפינוי השוכרים מהמפעל וזאת לטענתה לאור שינויים שביצעו השוכרים במושכר ללא ידיעתה והסכמתה לכך מראש וללא היתרי בניה. עוד טענה התובעת כי מגיעים לה כספים בשל אי תשלום הפרשי שער וקיזוז עצמי וכן בגין עבודות שביצעה. מנגד טענו הנתבעים כי המדובר בתביעה מופרכת שכל מטרתה לשנות ולהגדיל את דמי השכירות. בנוסף הגישו הנתבעים תביעה שכנגד באמצעות משרדנו בה עתרו להשבת כספים ששולמו על ידם בעבור השלמת עבודות אשר היה על התובעת לבצע במושכר והאחרונה לא ביצעה. לאחר שנשמעו העדויות בתיק ולאחר ניתוח עובדתי ומשפטי מעמיקים קבע בית המשפט הנכבד כי יש לדחות את תביעת התובעים ומנגד לקבל את רוב התביעה שכנגד. התובעת חויבה לשלם לנתבעים סכום של 101,337 ש"ח בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

ביום 16.2.12 ניתן בבית משפט השלום בפתח תקווה, כב' השופט שטרנליכט, פסק דין עקרוני וחשוב בעניין החלת חזקת השיתוף בין בני זוג והטלת אחריות וחובת השבה של כספים גנובים על בן זוג שבן זוגו גנב כספים ממעביד. אנחנו ייצגנו את החברה התובעת בתיק הנדון שזכתה במלוא התביעה. פס"ד מצוי באתר המשרד

לקריאת פסה"ד

כנגד לקוחה של משרדנו הוגשה תביעה בסך של כ-450,000 ₪ וזאת, על פי כתב התביעה, בגין הפרה של הסכם הפצה בלעדי. פסק דין ניתן ביום 12.2.12. פסה"ד מנתח את משמעות חוזה הפצה שאינו חתום על ידי צד לחוזה, הוכחת העדר הסכם באמצעות עדויות וראיות ופיצול סעדים בשלב סיכומים. כב' בית משפט השלום הנכבד בירושלים, כב' השופטת תמר בר אשר צבן, דחה את התביעה נגד מרשתנו. כב' בית המשפט חייב את הצד השני, התובעת, בתשלום למרשתנו של הוצאות ושכר טרחה בשיעור של 25,000 ₪. פסה"ד מצוי באתר המשרד.

לקריאת פסה"ד

ביום 7.12.11 ניתנה החלטה בבקשה בטענת פרעתי שהוגשה על ידי משרדנו מטעם החייבים, הערבים בתיק. העבודות בקצרה: הזוכה הגישה בקשה לביצוע שטר חוב בקשר לחוב לכאורי של החברה החייבת כנגד החברה והערבים. מרשנו חתמו לטענת הזוכה כערבים לפרעון השטר. בתחילת שנות ה 90 החברה נכנסה להליך של פירוק והסדר חוב עם הנושים השונים של החברה. הערבים פנו למשרדנו כ- 20 שנה לאחר יצירת החוב ופתיחת תיק ההוצאה לפועל. כב' רשם ההוצאה לפועל קיבל את מלוא טענות מרשינו בקובעו כי משהמפרק דחה את הוכחת החוב של הזוכה ולא הוגש על כך ערעור ומאחר וההסדר אושר ע"י בית המשפט הרי שאין חוב לחייבת העיקרית ומכאן גם הערבים מופטרים.

להחלטה

ביום 14.12.11 ניתנה על ידי כב' בית המשפט המחוזי בירושלים,כב' השופטת בן עמי, החלטה עקרונית ומלומדת בבקשה דחופה למתן צו מניעה שהגיש יקב יתיר בע"מ נגד לקוח משרדנו יקב לביא בע"מ. כב' בית המשפט דחה את הבקשה נגד לקוח משרדנו וחייב את הצד השני בהוצאות. ההחלטה עוסקת בשאלות עקרוניות מתחום סימני המסחר וגניבת עין .

לקריאת ההחלטה

ביום 20/06/2011 לאחר חקירת הצדדים ניתן צו מניעה בתיק אזרחי 16034-06-11 בבית משפט השלום בתל אביב. עובדות המקרה היו כדלקמן: משרדנו ייצג את המבקש בבקשה, יקב דלתון, אשר התקשר עם כורם לגידול ענבים עבור היקב.

בניגוד להסכם הכורם התקשר עם צד ג' למכור לו חלק מהענבים שרכש כבר המבקש. לאחר דיון שהתקיים בפני בית המשפט ניתן לבקשת מרשנו צו מניעה האוסר על הכורם למכור את הענבים לצד ג' כלשהו.

לפסק הדין

ביום 6.6.11 ניתן פסק הדין בתיק עבודה 11408-08 בו נקבע כי התפרצות המעסיק בקללות וגידופים וכליאת העובדת למשך מספר דקות מצדיק את התפטרות העובדת בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים מכח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, כדין מפוטרת.

במקרה זה ייצג משרדנו את העובדת. העובדת זכתה בתיק בקבלת פיצויי פיטורים, הפרשי דמי הבראה ותשלום שכ"ט עו"ד.

לעיון בפסק הדין

עוה"ד שמואל ברטלר התמנה ככונס במשותף למימוש הזכויות במגרש בשכונת "כוכב הצפון" בתל אביב.במסגרת תיק פירוק שיתוף שהגישו חלק מבעלי הזכויות במגרש. הכונסים הצליחו לממש את זכויות הבעלים במגרש, לשביעות רצון

לעיון בפסק הדין

בתיק זכה זכה לקוח משרדנו בתביעה כספית אשר הוגשה כנגד בני משפחת נמדר היהלומנים. בית המשפט הנכסד קבע כי מר מתי נאמדר חייב גם הוא ביחד ובנפרד עם בנו וזאת על אף שהאב לא חתם על הסכם (פתק בלשון היהלומנים) כלפי התובע.

לעיון בחלק א' של פסק הדין

לעיון בחלק ב' של פסק הדין 

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים - ביום 21.07.10 ניתן פסק דין תקדמי זה אשר מגדיר לראשונה את התנאים לעריכת איזון בין "מבננים" במסגרגת תוכנית מתאר. נקבע כי על מנת שניתן יהיה לבצע את האיזון בין המבננים יש לעמוד בשלושת הקריטריונים הבאים: יש צורך להוכיח קשר סיבתי ישיר וברור בין אי מתן הזכויות הנוספות למבנן הנפגע לבין העובדה שהמבננים האחרים קיבלו יותר זכויות, יש להראות שהליכי האיחוד והחלוקה במבנן הנפגע יביא בפועל לשינויים במבננים ולבסוף יש להראות כי בעלי הזכויות במבנן הנפגע תרמו תרומה ממשית להשבחה שחלה אצל שכיניהם. משרדנו ייצג חלק מהמשיבים בערעור.

לעיון בפסק הדין

ביום 18.4.10 ניתן פסק דין בתיק הנדון ע"י כב' השופט מנחם קליין. מרשתנו, חברת ויזארט בע"מ, הגישה תביעה כנגד הנתבעים בגין כספים שהגיעו לה מהם על פי הסכם התקשרות להפצת מוצרים, לאחר שהסכם זה בוטל על ידי הצדדים ומכוחו. מנגד הגישו הנתבעים תביעה כנגד מרשתנו לחייבה בתשלום כספים בגין בין היתר אובדן מכירות, קיזוז ביתר ועוד. בית המשפט הנכבד, לאחר ניתוח של פרשנות החוזה בראי המשפטי, קיבל את גירסת התובעת ודחה את התביעה שכנגד.

לעיון בפסק הדין

ביום 2.11.09 ניתן פסק הדין בתיק הנדון ע"י כב' השופט מאיר יפרח. התובעים הגישו תביעה על ביטולו החלקי של הסדר דיוני לו ניתן תוקף של החלטת בית משפט. הביטול התייחס לויתור התובעים על זכות התביעה שלהם כלפי לקוחה של משרדנו.עילת התביעה היתה הטעיית התובעים בידי הנתבעים וכן הפעלת לחץ כלכלי לא הוגן במהלך המו"מ. בית המשפט לאחר שניתח לעומק את ההלכות המשפטיות בעניין מעמדם של הסכמי פשרה שאושרו על ידי בית המשפט וההלכות הנוגעות לפגם של הטעיה וכפיה קבע כי אין לבטל את ההסדר ובכך קיבלת את טענותינו.

לעיון בפסק הדין

חלטת ערר זו, שניתנה ביום 20.4.09, הגדירה לראשונה מהו מגרש רגולרי ומהו מגרש אי רגולרי והשאירה בצריך עיון האם הקלה של עד 25% מהמרווחים הצדדים והעורפיים המסומנים בלוח החלוקה לאזורים הינה הקלה על כל המשתמע מכך. משרדנו ייצג את המשיבים בערר. כל ההתנגדויות נדחו.

לעיון בפסק הדין

ביום 20.11.08 ניתנה החלטה בתיק 1830/01 ע"י כב' השופטת ענת ברון בעתירה שהוגשה על ידי משרדנו להסרת קיפוח מיעוט של בעל מניות בחברה פרטית. ביהמ"ש לאחר שדן בראיות שהוצגו ובפניו ולאחר ניתוח משפטי מעמיק קבע כי זכויותיו של התובע קופחו על ידי בעלי מניות הרוב ודירקטוריון החברה ולאור הקיפוח הנ"ל חייב את הנתבעים לרכוש את מניותיו של התובע בחברה על פי שווין הריאלי של המניות.

לעיון בפסק הדין

בתיק זה ייצג משרדנו חברה אשר מכרה ציוד להקמת סופרמרקט באשדוד. הסחורה סופקה אולם החוב לא שולם. לטענת הנתבעים, הם רכשו את הסופרמרקט מצד ג' שהיה בקשר עם התובעת, שילמו לו עבור הסופרמרקט לרבות הטובין של התובעת וכי אין כל יריבות בין הצדדים. בית המשפט קיבל את טענת התובעת לפי יש לחייב את הנתבעים בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, גם אם העסקה בוצעה ע"י צד ג'.

חסר פסק דין באתר הישן

ביום 30.4.07 ניתנה החלטה חשובה ביותר ותקדימית במסגרת הליך פרה רולינג שנוהל על ידי משרדנו, משרד עורכי דין ברטלר, לפיו נקבע כי חלוקה שניה נוספת בין יורשים אשר נערכה מספר שנים לאחר הסכם החלוקה הראשון בקשר לחלק מנכסי העזבון אשר נקבע בתחילה לגביהם כי יהיו בבעלות משותפת, אינה עסקה במקרקעין ומשכך אין חבות בתשלום מס.

לעיון בפסק הדין

בהחלטת ועדת ערר מיום 13.2.08 התקבלה טענת משרד עורכי דין ברטלר לפיה הפעילות ביקב היא כמו פעילות בבית בד ולכן חיוב היקב בארנונה על פי צו הארנונה צריך להיות זהה לחיוב בית בד לפי צו הארנונה. המדובר בחיסכון של כ- 50% מסכום הארנונה. ועדת הערר הפכה את ההחלטת מנהל הארנונה וכאמור מרשתנו זכתה וטענתה התקבלה.

לעיון בפסק הדין

בו ייצג משרד עורכי דין ברטלר את הנושה הנפגע, חייב כב' בית המשפט את בעלי המניות לשלם את חוב החברה לנושה אותו ייצגנו. כב' בית המשפט קבע כי אותם בעלי מניות הציגו מצגי שווא לנושה ולא דיווחו לנושה, מרשתנו, על מועד חיסול עסקי החברה ועל הדחיפות בה יש לנהוג במגעים בין הצדדים טרם חיסול עסקי החברה.

לעיון בפסק הדין

בהחלטה זו הוחלט לחייב תובע, תושב הרשות, בחיוב בתשלום ערובה להבטחת הוצאות בבית הדין. בהחלטה נקבע כי זכות הגישה לכב' בית הדין לא כוללת בחובה התנהלות כדוגמת התנהלות התובע אשר גרם לבזבוז משאבי בית הדין ולהוצאות לנתבעת. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה.

לעיון בפסק הדין

בפסק הדין הממצה והמנומק מיום 4.8.04 שניתן על ידי כב' בית המשפט המחוזי בתל אביב בוטלה הפקעה של שטח ממגרשים של ה"ה אזיס שיוצגו על ידי משרדנו, משרד עורכי דין ברטלר. ההפקעה בוטלה מאחר והרשות כפי שנקבע נהגה שלא כדין והפקיעה את השטח למטרות זרות.

בבית משפט העליון הושגה פשרה שסיימה את כל המחלוקות כולל הסדר בעניין דרך קביעת פיצויים עבור ההפקעה אף טרם תפיסת החזקה

לעיון בפסק הדין

חברת ויזארט בע"מ לקוחה של משרדנו, משרד עורכי דין ברטלר, הגישה את תביעתה בגין הפרת זכויות יוצרים ביצירות ספרותית בהן היא בעלת מלוא זכויות היוצרים. התביעה של ויזארט התקבלה ואף נקבע על ידי כב' בית המשפט כי שימוש ביצירה אחת בקלטת אודיו ובקלטת וידיאו מהווה שתי הפרות של זכויות יוצרים ומזכה את בעל היצירה בפיצויי בגין שתי הפרות. לויזארט נפסק על ידי כב' בית המשפט פיצוי כספי בגין הפרות זכויותיה.

לעיון בפסק הדין

בפסק הדין מיום 26.8.02 התקבלה תביעת סופר אקטיב שיוצגה על ידנו לקבלת תשלום בגין עבודות קבלניות שביצעה. פסק הדין ניתן לאחר מאבק משפטי ארוך כנגד שבעה נתבעים אשר העלו טענות שונות כולל המחאת זכויות. הנתבעים גלגלו את האחריות לתשלום אחד לשני כאשר הם מעלים גם טענות גם לעניין הביצוע. התביעה של מרשנו התקבלה.

לעיון בפסק הדין

לאחר מאבקים משפטיים רבים של מרשנו, מושב יסודות, בבית הדין האיזורי לעבודה, בבית הדין הארצי לעבודה, ובבג"צ נמחקה התביעה ההמונית שהוגשה נגד מרשנו. התביעה הוגשה על ידי 18 תובעים, אשר טענו שהיו עובדים של המשיב. מושב יסודות נאלץ להתמודד עם ההיקף העצום של תביעות שכללו רכיבים שונים מתחום יחסי העבודה, כגון פיצויי פיטורים, חופשה, שכר וכיוצ"ב. כן נדונו במהלך הדיונים שאלות עקרוניות הנוגעות לעובדים שאינם תושבי אזרחי מדינת ישראל. במהלך הדיונים בערכאות השונות נדונו בקשות רבות שהתייחסו לעניינים מהותיים מתחום דיני העבודה.

לעיון בפסק הדין

מושב יסודות, לקוח המשרד, זכה בתביעה כנגד מי שרכשו ממנו כמות אדירה של ענבים שגידל המושב כאשר תמורת הענבים המוסכמת לא שולמה למושב. הדיון בתביעה היה מורכב וכלל ברור שאלות רבות של עובדה וחוק. בין השאר נדונה שאלת ההתיישנות, חלוקת אחריות בין הרוכשים ותביעת מנהלי הנתבעים עקב ערבותם האישית לחוב החברות שרכשו את הענבים.

לעיון בפסק הדין

בערעור זה נמחק, לאור המלצת כב' בית משפט העליון, כב' השופטים 

בהחלטה מיום 4.7.02 קיבל כב' בית המשפט את בקשת מרשנו ה"ה ניצן למחיקה על הסף של תביעה שהוגשה נגדם וזאת מחמת מעשה בי דין והיעדר יריבות. תביעת הצד השני לקבלת פיצויים עקב מה שהוגדר על ידם תלונת סרק שהגישו מרשנו נגד המשיבים בדבר פלישה לקרקע של מרשנו נמחקה.

לעיון בפסק הדין

משרדנו ייצג את התובע בתיק. התובע רכש יחד עם קבוצת רוכשים קרקע לבניה רוויה בהרצליה. בשלב הראשון של ההליך הנתבעים קיבלו את המלצת כב' בית המשפט ושיתפו פעולה לרישום הבעלות בחלק מהמגרש על שם התובע. בשלב השני נותר לבית המשפט לדון ולפסוק בתביעת התובע לדמי נזק קבועים בגין הפרת חוזה עקב אי רישום הבעלות בחלק ממגרש על שם התובע. בית המשפט קיבל את עמדת התובע וקבע כי כל אחד מהרוכשים חב בחיובים נפרדים ועצמיים מיתר הרוכשים ואחראי למלא את התחייבויותיו שלו בלבד ועל כן אין קשר להפרות של יתר הרוכשים, ככל שהיו, לבין אחריות הנתבעים לבצע את הרישום של חלק המגרש על שם התובע. בית המשפט חייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם. ערעור לבית המשפט העליון נדחה, לאחר שהוסכם על תיקון טעות קולמוס שנפלה בסכום הפסוק.

לעיון בפסק הדין

על מנת לממש את פסק הדין שניתן לטובתה נאלצה מרשתנו להגיש תביעה בה התבקש כב' בית המשפט להצהיר כי מחצית בית הרשום על שם הבעל בלבד שייך לאישתו שהיא החייבת. כן ביקשה מרשתנו כי כב' בית המשפט יכיר באחריות הבעל לחובות אשתו. תביעת מרשתנו התקבלה ונקבע כי האישה היא בעלת מחצית הזכויות בבית הרשום על שם בעלה. כמו כן חויב הבעל בתשלום מחצית מחוב האישה למרשנו.

לעיון בפסק הדין

בית משפט מחוזי בירושלים, בערעור, קיבל בהסכמה את ערעור מרשתנו, חברה קבלנית, על החלטת בית משפט השלום שדחה את בקשתה של מרשתנו לקבלת רשות להגן. פסק הדין של בית משפט שלום בוטל. הסכמת משרד השיכון שיוצג על ידי פרקליטות מחוז ירושלים נתנה לאחר הגשת עיקרי טיעון ודיון שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים.

לעיון בפסק הדין

בוועדה המחוזית התקבלה התנגדותם של לקוחות משרדנו להצבת אנטנות סוללריות בקרבת מגרשם. נקבע כי היתר בניה, בניגוד ל"שימוש חורג" חייב להינתן בהתאם להוראות התכנית החלה במקום או כ"הקלה" מהוראות תכנית. נקבע כי הקמת אנטנה סוללרית טעונה היתר בניה. חברת הסוללר הצטוותה לפרק את האנטנה ולסלקה מהמקום.

לעיון בפסק הדין

בפסק דין זה התקבל ערעורה של חברת פלפוט, לקוחות משרדנו, על פסק הדין של בית משפט השלום בהרצליה. פסק הדין של בית משפט שלום בוטל. נקבע בפסק הדין כי יש לבחון את ההסכם בין הצדדים מבחינת המשמעות, התוכן וההגיון המסחרי שלו. נקבע כי על אף שמנהל חברה חתם על אישור הזמנה עם חותמת החברה מהווה חתימתו באופן האמור את הסכמתו האישית לביצוע ההזמנה. על כן חויב המנהל בתשלום מלוא הזמנתו ממרשתנו על פי המוסכם בין הצדדים.

לעיון בפסק הדין

בפסק דין מנומק היטב התקבלה תביעת מרשתנו נגד חברה אשר הפסיקה את עבודתו באתר בו נבנה משרד החקלאות. פסק הדין דן בשאלת מהותה של ערבות בנקאית. בין היתר נדון בפסק הדין ההבדל שבין ערבות בנקאית הניתנת להסבה לעומת ערבות בנקאית שאיננה ניתנת להסבה. נדונה בפסק הדין גם סוגית פרשנותו של הסכם בין הצדדים. בבית המשפט התקיים דיון ממצה שכלל שמיעת עדויות מומחים מתחום הבנקאות מטעם שני הצדדים וכן את עדויות הצדדים עצמם.

לעיון בפסק הדין

כב' הנשיא דאז כב' השופט אהרון ברק קיבל את עמדת מרשנו

במקרה הנדון התקבל בבית משפט עליון, כב' השופטים א' מצא, מ' חשין וא' א' לוי, ערעור של לקוח משרד עורכי דין ברטלר. בערעור נדונה שאלת אחריותו של שלוח אשר מתיימר לייצג את "שולחו" בעיסקה לרכישת מקרקעין וזאת כאשר מתחזה, לא שולח אמיתי, הוא מי שעבורו כביכול פועל השלוח. בערעור התקבלה טענת מרשתנו ונקבע גם כי שלוח שפעל ללא הרשאה חייב בתוצאות השליחות שלו ובהתאם עליו לשלם את סכום התשלום ששלם הלקוח לאותו מתחזה. פסק הדין העקרוני והמבוסס עורר עניין רב וזכה לתהודה רבה בספרות ובפסקי דין שנתנו לאחריו.

לעיון בפסק הדין