מיעוט

  • משרדנו ייצג את התובע בתיק. התובע רכש יחד עם קבוצת רוכשים קרקע לבניה רוויה בהרצליה. בשלב הראשון של ההליך הנתבעים קיבלו את המלצת כב' בית המשפט ושיתפו פעולה לרישום הבעלות בחלק מהמגרש על שם התובע. בשלב השני נותר לבית המשפט לדון ולפסוק בתביעת התובע לדמי נזק קבועים בגין הפרת חוזה עקב אי רישום הבעלות בחלק ממגרש על שם התובע. בית המשפט קיבל את עמדת התובע וקבע כי כל אחד מהרוכשים חב בחיובים נפרדים ועצמיים מיתר הרוכשים ואחראי למלא את התחייבויותיו שלו בלבד ועל כן אין קשר להפרות של יתר הרוכשים, ככל שהיו, לבין אחריות הנתבעים לבצע את הרישום של חלק המגרש על שם התובע. בית המשפט חייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם. ערעור לבית המשפט העליון נדחה, לאחר שהוסכם על תיקון טעות קולמוס שנפלה בסכום הפסוק.

     

    לעיון בפסק הדין

מכתבי הוקרה

תודה. בשעה טוב ומוצלחת לכולם! מאיר- תודה על שיתוף הפעולה הענייני והחברי בטיפול בעניין.

פרסומים וחדשות

קורונה - האם מגיפה היא כח עליון

המגפה משפיעה על כולנו ומעוררת מטבע הדברים שאלות משפטיות רבות

במאמר זה נדון בהשפעות המגיפה על חוזי: מכר, ביצוע, שכירות ועוד תוך בחינת שלושה הבטים:

 1.  תנאים לתחולת הפטור עקב סיכול חוזה.

 2.  התוצאות של סיכול החוזה.

 3.  פתרון מוצע.

סעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 קובע את התנאים שבהם יהא צד לחוזה פטור מההשלכות של אי קיום התחייבויותיו הקבועות בחוזה. הסעיף קובע:

 "18.     (א)     היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.