לעיון בפסק הדין

ביום 12.7.12 ניתן פס"ד בע"א 34533-03-12. הערעור הוגש על פסה"ד של בית משפט השלום בירושלים אשר דחה את התביעה כנגד לקוחת משרדנו וחייב את התובע בהוצאות גבוהות. בערעור העלה המערער, בקליפת השום, שתי השגות עיקריות על פסה"ד קמא כדלקמן: כי טעה בית המשפט קמא כאשר לא קיבל את הטענה כי בין הצדדים נחתם הסכם בלעדיות וכי טעה בית המשפט קמא כאשר לא קיבל את תביעתו הכספית בגין הנזק שנגרם לו בסכום של כ- 475,000 ש"ח. בית המשפט, לאחר שקרא את עיקרי הטיעון ושמע את טענות הצדדים קיבל את גירסת מרשתנו במלואה, לפיה המדובר בערעור עובדותי וכי המדובר בערעור תיאורטי בלבד מאחר שהנזק לא הוכח. בית המשפט דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות משפט בסכום של 25,000 ש"ח.

לקריאת פסה"ד 

בתיק זכה זכה לקוח משרדנו בתביעה כספית אשר הוגשה כנגד בני משפחת נמדר היהלומנים. בית המשפט הנכסד קבע כי מר מתי נאמדר חייב גם הוא ביחד ובנפרד עם בנו וזאת על אף שהאב לא חתם על הסכם (פתק בלשון היהלומנים) כלפי התובע.

לעיון בחלק א' של פסק הדין

לעיון בחלק ב' של פסק הדין 

ביום 20.5.12 ניתן פסה"ד שבנדון העוסק בפרשנות חוזה, מועד מתן הודעת ביטול וההבדל בין הפרה להפרה יסודית. עובדות המקרה בקצרה: התובעת, המשכירה, הגישה תביעה כנגד לקוחות משרדנו אשר שכרו ממנה שטח למפעל. התובעת עתרה לפינוי השוכרים מהמפעל וזאת לטענתה לאור שינויים שביצעו השוכרים במושכר ללא ידיעתה והסכמתה לכך מראש וללא היתרי בניה. עוד טענה התובעת כי מגיעים לה כספים בשל אי תשלום הפרשי שער וקיזוז עצמי וכן בגין עבודות שביצעה. מנגד טענו הנתבעים כי המדובר בתביעה מופרכת שכל מטרתה לשנות ולהגדיל את דמי השכירות. בנוסף הגישו הנתבעים תביעה שכנגד באמצעות משרדנו בה עתרו להשבת כספים ששולמו על ידם בעבור השלמת עבודות אשר היה על התובעת לבצע במושכר והאחרונה לא ביצעה. לאחר שנשמעו העדויות בתיק ולאחר ניתוח עובדתי ומשפטי מעמיקים קבע בית המשפט הנכבד כי יש לדחות את תביעת התובעים ומנגד לקבל את רוב התביעה שכנגד. התובעת חויבה לשלם לנתבעים סכום של 101,337 ש"ח בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

כנגד לקוחה של משרדנו הוגשה תביעה בסך של כ-450,000 ₪ וזאת, על פי כתב התביעה, בגין הפרה של הסכם הפצה בלעדי. פסק דין ניתן ביום 12.2.12. פסה"ד מנתח את משמעות חוזה הפצה שאינו חתום על ידי צד לחוזה, הוכחת העדר הסכם באמצעות עדויות וראיות ופיצול סעדים בשלב סיכומים. כב' בית משפט השלום הנכבד בירושלים, כב' השופטת תמר בר אשר צבן, דחה את התביעה נגד מרשתנו. כב' בית המשפט חייב את הצד השני, התובעת, בתשלום למרשתנו של הוצאות ושכר טרחה בשיעור של 25,000 ₪. פסה"ד מצוי באתר המשרד.

לקריאת פסה"ד