נזק

  • לעיון בפסק הדין

  • ביום 12.7.12 ניתן פס"ד בע"א 34533-03-12. הערעור הוגש על פסה"ד של בית משפט השלום בירושלים אשר דחה את התביעה כנגד לקוחת משרדנו וחייב את התובע בהוצאות גבוהות. בערעור העלה המערער, בקליפת השום, שתי השגות עיקריות על פסה"ד קמא כדלקמן: כי טעה בית המשפט קמא כאשר לא קיבל את הטענה כי בין הצדדים נחתם הסכם בלעדיות וכי טעה בית המשפט קמא כאשר לא קיבל את תביעתו הכספית בגין הנזק שנגרם לו בסכום של כ- 475,000 ש"ח. בית המשפט, לאחר שקרא את עיקרי הטיעון ושמע את טענות הצדדים קיבל את גירסת מרשתנו במלואה, לפיה המדובר בערעור עובדותי וכי המדובר בערעור תיאורטי בלבד מאחר שהנזק לא הוכח. בית המשפט דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות משפט בסכום של 25,000 ש"ח.

     

    לקריאת פסה"ד 

  • בתיק זכה זכה לקוח משרדנו בתביעה כספית אשר הוגשה כנגד בני משפחת נמדר היהלומנים. בית המשפט הנכסד קבע כי מר מתי נאמדר חייב גם הוא ביחד ובנפרד עם בנו וזאת על אף שהאב לא חתם על הסכם (פתק בלשון היהלומנים) כלפי התובע.

     

    לעיון בחלק א' של פסק הדין

    לעיון בחלק ב' של פסק הדין 

  • ביום 20.5.12 ניתן פסה"ד שבנדון העוסק בפרשנות חוזה, מועד מתן הודעת ביטול וההבדל בין הפרה להפרה יסודית. עובדות המקרה בקצרה: התובעת, המשכירה, הגישה תביעה כנגד לקוחות משרדנו אשר שכרו ממנה שטח למפעל. התובעת עתרה לפינוי השוכרים מהמפעל וזאת לטענתה לאור שינויים שביצעו השוכרים במושכר ללא ידיעתה והסכמתה לכך מראש וללא היתרי בניה. עוד טענה התובעת כי מגיעים לה כספים בשל אי תשלום הפרשי שער וקיזוז עצמי וכן בגין עבודות שביצעה. מנגד טענו הנתבעים כי המדובר בתביעה מופרכת שכל מטרתה לשנות ולהגדיל את דמי השכירות. בנוסף הגישו הנתבעים תביעה שכנגד באמצעות משרדנו בה עתרו להשבת כספים ששולמו על ידם בעבור השלמת עבודות אשר היה על התובעת לבצע במושכר והאחרונה לא ביצעה. לאחר שנשמעו העדויות בתיק ולאחר ניתוח עובדתי ומשפטי מעמיקים קבע בית המשפט הנכבד כי יש לדחות את תביעת התובעים ומנגד לקבל את רוב התביעה שכנגד. התובעת חויבה לשלם לנתבעים סכום של 101,337 ש"ח בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

  • כנגד לקוחה של משרדנו הוגשה תביעה בסך של כ-450,000 ₪ וזאת, על פי כתב התביעה, בגין הפרה של הסכם הפצה בלעדי. פסק דין ניתן ביום 12.2.12. פסה"ד מנתח את משמעות חוזה הפצה שאינו חתום על ידי צד לחוזה, הוכחת העדר הסכם באמצעות עדויות וראיות ופיצול סעדים בשלב סיכומים. כב' בית משפט השלום הנכבד בירושלים, כב' השופטת תמר בר אשר צבן, דחה את התביעה נגד מרשתנו. כב' בית המשפט חייב את הצד השני, התובעת, בתשלום למרשתנו של הוצאות ושכר טרחה בשיעור של 25,000 ₪. פסה"ד מצוי באתר המשרד.

     

    לקריאת פסה"ד

מכתבי הוקרה

אין לי ספק שעוד נכונו לנו עסקאות/שיתופי פעולה בעתיד בנושא הנדל"ן, והבוקר אף עשיתי לכם יחסי ציבור טובים – ולא בפעם ראשונה, בין החברים שלנו, כשאני בטוח שבבוא העת שיזדקקו לעו"ד בנושא נדל"ן- יפנו אליכם. ברגשי כבוד והערכה,

פרסומים וחדשות

מבנה יביל פתרון זמין? לא בכל מחיר

כותרת: מבנה יביל פתרון זמין? לא בכל מחיר

מאת: עו"ד ונוטריון שמואל ברטלר

המחסור בדירות מגורים ועליית מחירי הדירות מחייבים בחינת פתרונות שונים לבעיות אלו.

אחד הפתרונות אשר בו נדון כאן הוא: הקמת מבנים יבילים. למבנים יבילים יש יתרונות רבים ונראה כי במקומות מתאיים ניתן להתקין מבנים יבילים לשימושים שונים כולל: לדיור.

מבנה יביל, מה זה?

בעוד בארצות הברית ובאירופה בניה של מבנים יבילים נפוצה בארץ הבניה של מבנים יבילים החלה לפני כ30 שנה. המבנים היבילים זכו לפרסום רב בזמן העלייה הגדולה מברית המועצות. עולים שוכנו במה שכונה: קרוילות. וכן, נעשה שימוש שפורסם , במבנים יבילים לאכלוס המשפחות שפונו מגוש קטיף.

מבנה יביל הוא מבנה הבנוי בניה תעשייתית חדשה. המבנה נבנה ומועבר למקומו המיועד בדרך כלל כשהוא מוכן בשלמותו. בדרך כלל משקלם של הקירות ומחיצות הפנים במבנה יביל כמו גם משקל התקרה והרצפה נמוך משמעותית ממשקלם בבניה "רגילה" שהיא בניה מבטון ובלוקים. המבנה היביל מותקן במקמו המיועד ומחובר לתשתיות כגון: חשמל, מים, ביוב, כבלים ועוד. מבנה יביל מוסע על גבי משאיות מיוחדות. הובלה של מבנה גדול מצריכה רישוי וליווי משטרתי.

שימוש במבנים יבילים

מבנים יבילים, בניגוד לדעה המקובלת, יכולים לשמש למגוון שימושים: למגורים, לתעשייה, לבתי כנסת, לצימרים ואף כמבנים מוגנים. לעיתים נעשים שימושים לא חוקיים במבנה יביל. אני טיפלתי במקרה בו נעשתה פלישה למקרקעין באמצעות הנחת מבנה יביל על המקרקעין. הפולש הניח את המבנה באמצעות מנוף על הקרקע ומיד עבר להתגורר במבנה היביל מתוך כוונה לטעון בעת הפינוי כי מדובר בפינוי מביתו. הפולש פונה בעקבות תביעה משפטית והמבנה המבנה סולק על גבי משאית בליווי משטרתי מהמקרקעין. לעיתים אנדים מניחים מבנה יביל על הקרקע ללא היתר ומתנגדים לצווי הריסנה ופינוי בטענה שהמדובר בקרוון ארעי ולא במבנה קבע. טענה זו כפי שנראה, מצריכה הוכחות.

יתרונות מול חסרונות:

למבנה יביל יש יתרונות רבים: מבנה יביל זול יותר להקמה ממבנה בלוקים ובטון. זמן ההקמה של מבנה יביל קצר יותר מזמן ההקמה של מבנה בלוקים ובטון. ניתן להרכיב מבנה יביל לצד מבנה בלוקים ללא צורך בעבודות בני מורכבות. החסרונות העיקריים של מבנה יביל הם קושי בהובלה לייעד. בדרך כלל לא בונים מעל מבנה יביל קומות רבות נוספות כל שלא נעשה שימוש במבנה יביל לבניית מגדלים וכדומה.

היתר בניה למבנה יביל:

התקנת מבנה יביל מצריכה קבלת היתר בניה. מאחר ועבירות הבניה התרבו מוגדרת תופעה זו על ידי בתי המשפט כ: "רעה חולה". לפני הזמנת מבנה יביל יש לבדוק ברשות המקומית את תכנית בניין העיר החלה על האתר הנבחר ואת האפשרות להקים לפי התכנית מבנה יביל באתר הנבחר. יש לבקש היתר בניה לפני התקנת המבנה היביל. גורמים שונים ניסו להימנע מקבלת היתר. בדיון בבית המשפט הם טענו כי לא מדובר במבנה יביל אלה בקרוון ארעי. בית המשפט קבע מבחן לקביעה האם מדובר במבנה יביל או בקרוון. נקבע כי : אין חשיבות לשם בו מתואר המבנה, קרי: קרוון או מבנה יביל. הנייחות של המבנה והשימוש שנעשה בו בפועל הם הקובעים בשאלה האם יחולו על המבנה דיני התכנון והבניה. טפלתי במבנה שהוקם בחוף הים טענת בעל המבנה אותו ייצגתי שטען כי מדובר במבנה ארעי נייד ומתנייד שלא נועד לשימוש קבע התקבלה. לפי המבחנים הנדונים. התשובות לשאלת מהות השימוש והנייחות של המבנה הן תשובות שבעובדה וטענות בנושאים אלו מצריכות הוכחה.

סיכום: מבחינת היתר בניה הרי שלגבי מבנה יביל כמו גם מבנה מלבנים ובטון יש לקבל היתר בניה. לפני הקמת מבנה יביל ובכל מקרה של מחלוקת עם הרשות בעניין זה רצוי להתייעץ עם עורך דין על מנת למנוע נזקים.

• המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

עו"ד שמואל ברטלר

ברטלר משרד עורכי דין.