פעמיים רבות מאוד מסתיימים סכסוכים משפטיים בהסכם פשרה המושג בבית המשפט ביום הדיון. להסכם פשרה כאמור אשר ניתן לו תוקף של פסק דין יש השלכות רבות בעיקר לגבי דרכי ואפשרויות ביטולו. מאחר ורבים מכם נתקלים בסיטואציה הנדונה העדכון הנדון עשוי להאיר מספר היבטים מהותיים ולסייע בעתיד
דיון בנושא הנדון מחייב התייחסות לסוגיות מהותיות ומרכזיות בדיני חוזים ובכלל זה: מהות הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נסיבות בהן יתאפשר ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וכן עילות חוזיות לביטול הסכם בגין טעות, כפיה ועושק.

1. ההלכה המשפטית:

עד כה בפסיקה היתה התייחסות נפרדת לכל אחד מהמרכיבים דלעיל. לאחרונה, ביום 12.11.09, ניתן על ידי בית המשפט המחוזי במחוז המרכז פסק דין בו ניתח בית המשפט, כב' השופט מאיר איטח, במסגרת פסק דינו את הסוגיות הנדונות לעומקם.
2. עובדות המקרה:

א. בהפסקה שנערכה במהלך הדיונים שהתקיימו בבית המשפט בבקשת צו מניעה זמני הושג הסכם פשרה. הסכם הפשרה אושר בנוכחות הצדדים ועורכי דינם על ידי כב' בית המשפט.

ב. עיקר ההסכם בין הצדדים היה כדלקמן:

1) לא תהיה יותר כל תביעה כנגד הנתבעת, חברה קבלנית גדולה מאוד, התביעה נגדה תדחה והקרקע שהיתה נשוא המחלוקת, תישאר בבעלותה ובחזקתה הבלעדית.

2) התביעה נגד יתרת הצדדים תימשך.

3) ההסכם, קיבל תוקף של פסק דין על ידי כב' בית המשפט.

ג. כעבור כחצי שנה הגיש אותו תובע, שהתפשר קודם לכן באמצעות עורכי דינו, תביעה כנגד החברה הקבלנית ויתרת הצדדים. בתביעה תבע התובע את ביטול הסדר הפשרה. לטענתו הוא חתם על הסכם הפשרה תחת לחץ בו היה נתון עקב הדיון שהתקיים בבית המשפט, תחת כפיה ועקב טעות שטעה בחתימתו על ההסכם.

ד. החברה הקבלנית טענה כי:

1) כאשר תובע מיוצג על ידי שני עורכי דין מנוסים מאוד טענת לחץ וכפיה בבית משפט איננה קבילה.

2) כי התובע מבקש לבטל את ההסכם כתוצאה מחוסר כדאיות בעסקה (עליית שווי המקרקעין עליהם ויתר בהסכם הפשרה, ולכן המדובר בטעות בכדאיות העסקה. עילה זו לא מקנה לתובע זכות ביטול.

3) יש לכבד הסכמים ולפעול לקיומם.

4) בחקירת אותו תובע הוכח כי הוא פועל ממניעים כלכליים מאחר ומחיר הקרקע בה הוא היה מעוניין עלה פלאים באותו תקופה.

ה. משמעות ביטול ההסכם, לו היתה, מתקבלת התביעה, היתה איבוד הקרקע ואי יכולת של החברה הקבלנית לבנות בניין רב קומות על המגרש שרכשה במיטב כספה ולמכור את הדירות.

ו. התנהל דיון משפטי בתביעה לביטול ההסכם כולל דיון הוכחות בו נחקרו עדים רבים. התקיים גם סבב סיכומים מורכב מאוד.

ז. ביום 12.10.09 ניתן פסק דין על ידי כב' בית המשפט המחוזי. נקבע כי דין התביעה כנגד החברה הקבלנית להידחות.

4. נפסק על ידי כב' בית המשפט, שאימץ את טענות החברה הקבלנית, כי:

א. הסכם פשרה שמאושר בידי בית המשפט נהנה מחסינות יחסית מפני ביטול.

ב. תנאי לביטול הסכם פשרה הוא קיומם של נימוקים כבדי משפט המצדיקים את הביטול.

ג. יש חשיבות וניתן משקל ניכר לסופיות של הסכם פשרה כמסיים את המחלוקות שבין הצדדים.

ד. אינטרס הציבור מחייב לפעול, ככל שהדבר ניתן, לקידום ולעידוד פשרות בהליכים משפטיים.

ה. הסכם פשרה מעצם טבעו מהווה "קניית סיכון" או "קניית דין".

ו. עדותו של התובע, כפי שהוכח בחקירתו הנגדית, היתה בלתי אמינה והתביעה הוגשה על ידו ממניעים זרים.

ז. כב' בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי דין התביעה להידחות וכי ההסכם לא נגוע בפגם של כפיה או טעות.

5. פסק הדין שניתן מנומק היטב קובע באופן ברור הלכה בעניין דרך ואפשרות ביטול הסכם שאושר על ידי כב' בית המשפט. פסק הדין, ללא כל ספק יפורסם ויוזכר במחקרים, בפסקי דין ובפקולטות למשפטים.

6. מסקנות:

א. לפני החתימה על הסכם הפשרה יש לשקול היטב את משמעותו והשלכתו על הצדדים.

ב. תביעה לביטול הסכם פשרה בשל טענות של טעות בכדאיות ההסכם לא תתקבל.

ג. יש לעגן בהסכם בצורה ברורה את הסכמות הצדדים ולאשרו בבית המשפט.

7. למותר לציין כי פסק הדין התקבל בשמחה רבה אצל החברה הקבלנית. את החברה הקבלנית שזכתה בתביעה ייצגו עוה"ד שמואל ברטלר ומאיר ברטלר.

אין באמור להוות חוו"ד משפטית ו/או אסמכתא משפטית וכל עניין יש לבדוק לגופו.

נכתב ע"י שמואל ברטלר, עו"ד, L.L.M, שותף במשרד עורכי דין ברטלר, המתמחה בין היתר בייצוג משפטי ומשפט מסחרי.