מלכודת פרוצדוראלית
לעתים ומשום מה אצה למתדיינים השונים הדרך ובעוד תביעה אחת מתנהלת בין הצדדים מגיש מי מהצדדים תביעה נוספת כנגד הצד השני, לפעמים יחד עם אחרים, בעילה שונה אם כי קשורה לעילת הסכסוך הראשונה. מאמר זה ידון בשאלה, מה קורה אם על הפסק הדין הראשון הוגש ערעור, אשר טרם הוכרע. האם גם במקרה בו עומד ותלוי ערעור מהווה פסק הדין שניתן על ידי הערכאה דלמטה השתק פלוגתא המקיים מעשה בית דין מכוחו ניתן לדחות את התביעה השניה?
לעתים ומשום מה אצה למתדיינים השונים הדרך ובעוד תביעה אחת מתנהלת בין הצדדים מגיש מי מהצדדים תביעה נוספת כנגד הצד השני, לפעמים יחד עם אחרים, בעילה שונה אם כי קשורה לעילת הסכסוך הראשונה.
הלכה ידועה היא כי אם במהלך המשפט הראשון הוכרעה מחלוקת בשאלה עובדתית שהיתה חיונית לתוצאות המשפט כי אז יהיו בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין מחדש במשפט השני, חרף השוני בעילות התביעה. לעניין זה ע"א 835/93, מאיר איגנט נ' אגד.
עולה השאלה, מה קורה אם על הפסק הדין הראשון הוגש ערעור, אשר טרם הוכרע. האם גם במקרה בו עומד ותלוי ערעור מהווה פסק הדין שניתן על ידי הערכאה דלמטה השתק פלוגתא המקיים מעשה בית דין מכוחו ניתן לדחות את התביעה השניה?
בהתאם לפסיקה, לעניין "השתק פלוגתא" די בכך שפס"ד יהיה "סופי", קרי, המסיים את ההליך בערכאה בו הוא מתנהל, ואין כל צורך בכך שפסק הדין יהיה "חלוט", קרי, פסק דין שאין עליו ערעור.
אשר על כן, עצם עובדת הגשת הערעור אינה פוגמת בהיות פסק הדין הראשון כפסק דין סופי לצורך השתק פלוגתא.
המצב המשפטי הנ"ל עלול לגרום לתוצאה לא רצויה ואף אבסורדית מבחינת התובע בתביעה השניה לפיה מצד אחד לאור השתק הפלוגתא שנוצר מכח פסק הדין הראשון, תדחה התביעה השניה מכח מעשה בית דין (לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984) ומצד שני בסופו של יום הערעור שהוגש על ידו על פסק הדין הראשון עלול לבטל את אותן הקביעות ממש אשר היוו את הבסיס להשתק הפלוגתא בין הצדדים.
יודגש, כי לאחר דחיית תביעה, להבדיל ממחיקת תביעה, לא ניתן להגיש את התביעה פעם נוספת.
אשר על כן, ייזהרו להם הצדדים, שלא להגיש מחמת הזעם תביעות פזיזות בטרם עת אלא יקפידו על מיצוי זכויותיהם בדרך היעילה, ללא ריבוי הליכים והתדיינויות יתר. אם כבר הוגשו ההליכים המקבילים, לעתים כתוצאה מחשש להתיישנות, אזי עומדת לצדדים האפשרות לבקש את עיכוב ההליכים בתביעה השניה לאור הליך קיים ועומד וזאת עד לסיום הליכי הערעור על פסק הדין בתובענה הראשונה. לעניין זה המ' (תל-אביב יפו) 8776/96.
ומתאוריה למעשה:
1. כנגד לקוח של משרדנו הוגשה תביעה בבית משפט מחוזי בתל-אביב ולאחר מכן תביעה נוספת בבית משפט שלום בתל אביב.
2. לקוח משרדנו זכה בבית משפט מחוזי והתביעה נגדו נדחתה בשלמותה.
3. על פסק הדין בבית משפט המחוזי הגיש הצד השני ערעור לבית משפט עליון.
4. בנוסף הגיש הצד השני תביעה נוספת נגד לקוח משרדנו בבית משפט שלום בתל אביב.
5. כב' השופט מרדכי בן חיים בבית משפט שלום בתל אביב דחה, בהתאם לבקשה שהוגשה על ידי משרדנו, את התביעה כנגד לקוח משרדנו על סמך השתק פלוגתא בין התובעת ובין אותו לקוח מכח פסק דין שניתן בין הצדדים בתביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי ושבו זכה לקוח משרדנו. דחיית התביעה השניה נעשתה על אף שכנגד פסק הדין בתביעה הראשונה הוגש ערעור על ידי הצד השני.
6. על פסק הדין של בית משפט השלום, כב' השופט בן חיים, הוגש ערעור על ידי הצד השני.
7. ביום 10.10.07 נדחה הערעור של הצד השני ופסק הדין של כב' השופט בן חיים נשאר על כנו.
8. יצויין כי גם ערעור הצד השני בבית משפט עליון על פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה בבית משפט מחוזי נדחה.
הכותב הינו שותף במשרד עורכי דין ברטלר המתמחה בין היתר בלטיגציה ומשפט מסחרי.
האמור לעיל נכתב על דרך התמצית בלבד. אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, על כל מקרה להיבחן לגופו.
מכתבי הוקרה
אשתי ואני מודים לך על הטיפול המסור והמקצועי ללא רבב, על הביטחון שאתה משרה בנו בתוך ידיעה שאנו בידיים טובות וההרגשה שיש מי שדואג לאינטרסים שלנו בצורה אבסולוטית.
פרסומים וחדשות
מבנה יביל פתרון זמין? לא בכל מחיר
כותרת: מבנה יביל פתרון זמין? לא בכל מחיר
מאת: עו"ד ונוטריון שמואל ברטלר
המחסור בדירות מגורים ועליית מחירי הדירות מחייבים בחינת פתרונות שונים לבעיות אלו.
אחד הפתרונות אשר בו נדון כאן הוא: הקמת מבנים יבילים. למבנים יבילים יש יתרונות רבים ונראה כי במקומות מתאיים ניתן להתקין מבנים יבילים לשימושים שונים כולל: לדיור.
מבנה יביל, מה זה?
בעוד בארצות הברית ובאירופה בניה של מבנים יבילים נפוצה בארץ הבניה של מבנים יבילים החלה לפני כ30 שנה. המבנים היבילים זכו לפרסום רב בזמן העלייה הגדולה מברית המועצות. עולים שוכנו במה שכונה: קרוילות. וכן, נעשה שימוש שפורסם , במבנים יבילים לאכלוס המשפחות שפונו מגוש קטיף.
מבנה יביל הוא מבנה הבנוי בניה תעשייתית חדשה. המבנה נבנה ומועבר למקומו המיועד בדרך כלל כשהוא מוכן בשלמותו. בדרך כלל משקלם של הקירות ומחיצות הפנים במבנה יביל כמו גם משקל התקרה והרצפה נמוך משמעותית ממשקלם בבניה "רגילה" שהיא בניה מבטון ובלוקים. המבנה היביל מותקן במקמו המיועד ומחובר לתשתיות כגון: חשמל, מים, ביוב, כבלים ועוד. מבנה יביל מוסע על גבי משאיות מיוחדות. הובלה של מבנה גדול מצריכה רישוי וליווי משטרתי.
שימוש במבנים יבילים
מבנים יבילים, בניגוד לדעה המקובלת, יכולים לשמש למגוון שימושים: למגורים, לתעשייה, לבתי כנסת, לצימרים ואף כמבנים מוגנים. לעיתים נעשים שימושים לא חוקיים במבנה יביל. אני טיפלתי במקרה בו נעשתה פלישה למקרקעין באמצעות הנחת מבנה יביל על המקרקעין. הפולש הניח את המבנה באמצעות מנוף על הקרקע ומיד עבר להתגורר במבנה היביל מתוך כוונה לטעון בעת הפינוי כי מדובר בפינוי מביתו. הפולש פונה בעקבות תביעה משפטית והמבנה המבנה סולק על גבי משאית בליווי משטרתי מהמקרקעין. לעיתים אנדים מניחים מבנה יביל על הקרקע ללא היתר ומתנגדים לצווי הריסנה ופינוי בטענה שהמדובר בקרוון ארעי ולא במבנה קבע. טענה זו כפי שנראה, מצריכה הוכחות.
יתרונות מול חסרונות:
למבנה יביל יש יתרונות רבים: מבנה יביל זול יותר להקמה ממבנה בלוקים ובטון. זמן ההקמה של מבנה יביל קצר יותר מזמן ההקמה של מבנה בלוקים ובטון. ניתן להרכיב מבנה יביל לצד מבנה בלוקים ללא צורך בעבודות בני מורכבות. החסרונות העיקריים של מבנה יביל הם קושי בהובלה לייעד. בדרך כלל לא בונים מעל מבנה יביל קומות רבות נוספות כל שלא נעשה שימוש במבנה יביל לבניית מגדלים וכדומה.
היתר בניה למבנה יביל:
התקנת מבנה יביל מצריכה קבלת היתר בניה. מאחר ועבירות הבניה התרבו מוגדרת תופעה זו על ידי בתי המשפט כ: "רעה חולה". לפני הזמנת מבנה יביל יש לבדוק ברשות המקומית את תכנית בניין העיר החלה על האתר הנבחר ואת האפשרות להקים לפי התכנית מבנה יביל באתר הנבחר. יש לבקש היתר בניה לפני התקנת המבנה היביל. גורמים שונים ניסו להימנע מקבלת היתר. בדיון בבית המשפט הם טענו כי לא מדובר במבנה יביל אלה בקרוון ארעי. בית המשפט קבע מבחן לקביעה האם מדובר במבנה יביל או בקרוון. נקבע כי : אין חשיבות לשם בו מתואר המבנה, קרי: קרוון או מבנה יביל. הנייחות של המבנה והשימוש שנעשה בו בפועל הם הקובעים בשאלה האם יחולו על המבנה דיני התכנון והבניה. טפלתי במבנה שהוקם בחוף הים טענת בעל המבנה אותו ייצגתי שטען כי מדובר במבנה ארעי נייד ומתנייד שלא נועד לשימוש קבע התקבלה. לפי המבחנים הנדונים. התשובות לשאלת מהות השימוש והנייחות של המבנה הן תשובות שבעובדה וטענות בנושאים אלו מצריכות הוכחה.
סיכום: מבחינת היתר בניה הרי שלגבי מבנה יביל כמו גם מבנה מלבנים ובטון יש לקבל היתר בניה. לפני הקמת מבנה יביל ובכל מקרה של מחלוקת עם הרשות בעניין זה רצוי להתייעץ עם עורך דין על מנת למנוע נזקים.
• המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
עו"ד שמואל ברטלר
ברטלר משרד עורכי דין.
