תנאים לתחולת הפטור עקב סיכול חוזה:

1. לא כל נסיבות חיצוניות שמונעות את קיום החוזה מהוות סיכול של חוזה שמשמעותו על פי החוק, הוא מתן סוג של הפטר ממילוי הוראות ההסכם.
2. התנאים הבאים נדרשים על מנת על מנת שהנסיבות יהיו כאלה שקיומן יהווה סיכול חוזה. יש צורך בקיום שלושת התנאים כדי להיכנס לגדר ההגדרה: "סיכול חוזה".

         2.1  הפרה של חוזה כתוצאה מנסיבות שהמפר לא ידע ולא יכול היה לדעת עליהן בעת כריתת ההסכם- האם לא ניתן היה לצפות את האירוע מראש? יש הגמשה של מבחן זה כמפורט להלן.

         2.2  המפר לא יכול למנוע את הנסיבות שגרמו להפרה- האירוע לא ניתן למניעה ומוצו הצעדים למניעתו.

         2.3  כתוצאה מאותן נסיבות קיום החוזה נעשה בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם בן הצדדים- האם במועד שנקבע לקיום ההתחייבות אי אפשר יהיה לקיים את החוזה. נדרשת מניעה קבועה ולא זמנית.

מקרים בהם נקבע כי מתקיימים התנאים של סיכול חוזה:

בעבר השתרשה הקביעה לפיה ניתן לצפות גם אירועים קשים ונדירים ולפיכך אותם מקרים אינם באים בגדר ההגדרה של: "סיכול חוזה". לדוגמה: בע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ, קבע כב' הש' לנדוי, לאחר מלחמת יום הכיפורים, כי: " מלחמה ושלום במציאות שהייתה אז הנה לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל".

בפסק דין בנושא סיכול חוזה, בו משרדנו ייצג את אחד הצדדים, נקבע בבית המשפט העליון    (ע"א 1/84 ברדה נתן נ' שמעון ורוזה סטרוד) כי: מצב נפשי של אדם, דיכאון באותו מקרה, איננו מהווה כח עליון. גשמים שלא ירדו בעיתם ופגעו בכמות התבואה גם הם לא הוכרו ככח עליון, ע"א 738/82 כפר חסידים נ' דוד אברהם.

ריכוך המבחן הקובע את תחולת הלכת "סיכול חוזה":

 נקבע בעא 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר, בעקבות פס"ד  רגב נ' משרד הביטחון, כי המבחן אשר יוחל הוא: לא עצם צפיית האירוע המסכל, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע המסכל על מהות היחסים החוזיים. דהיינו: ניתן היה לצפות את ירידת הגשם שלא בעתו אך ההשלכות של אותו אירוע לא היו צפויות.

 כיום יש הטוענים כי יש לעבור למבחן הסיכונים ובהתאם לבחון על איזה צד לחוזה יש להטיל את הסיכון לקרות האירוע. אם יוחלט כי המפר נטל את הסיכון טענתו לסיכול חוזה תדחה. אם יקבע כי הנפגע נטל את הסיכון תתקבל טענת הסיכול. 

התוצאות של סיכול החוזה.

כאמור בחוק בסעיף 18 הגנת הסיכול מקנה למפר את ההגנה מפני תביעת פיצויים ואכיפה של הסכם. אכיפת ההסכם משמעותה: חיוב המפר בקיום ההסכם.

בית המשפט רשאי בהתאם לסעיף 18 (ב) לחוק, לחייב את הצדדים, במקרה של סיכול חוזה, בהשבה. לדוגמה: מי שקיבל משכנתה וטענתו לסיכול הסכם התקבלה עלול להיות מחויב על ידי בית המשפט להשיב לבנק את הסכומים שקיבל. כמו כן, רשאי בית המשפט בהתאם לאותו סעיף לחייב את המפר לשפות את הנפגע ולהחזירו ככל הניתן למצב בו היה ערב חתימת ההסכם.

דחיית מועדים סעיף "כח עליון":

על פי רוב, הסכמי מכר, שכירות למיניהם קובעים סעיפי "כח עליון" אשר מאפשרים לאחד הצדדים, לדוגמה: לקבלן/מוכר, בנסיבות התרחשותן לדחות מועדים מבלי שהנ"ל יהווה הפרה של התחייבויותיו. יש לשים לב ולקרוא בכל חוזה את סעיפי ה"כח העליון" ולבחון האם הסעיפים הנ"ל כוללים בין היתר: מגיפה או כיוצ"ב. הפרשנות בארה"ב כרגע היא כי לא בכל מקרה תוכר מגיפה ככח עליון. ושם מוקדשת חשיבות רבה לנוסח החוזה.

חשוב לדעת :

1. המפר: במקרה של סיכול חוזה יכול הצד שאינו יכול לקיים את התחייבויותיו ליזום את ההליך השיפוטי ולטעון לסיכול ההסכם.
2. הנפגע: מי שנפגע מאי קיום החוזה בשל סיכול יכול לבטל את ההסכם.
3. המשך החוזה: כל עוד הנפגע, הצד אשר ההתחייבויות כלפיו לא קוימו, לא ביטל את ההסכם, ההסכם ממשיך לחול. כאשר הנסיבות ישתנו על הצד השני תהיה חובה להמשיך ולקיימן.

פתרון מוצע:

מגפת הקורנה היא מגפה בקנה מידה עולמי אשר בעת החדשה לא ידענו כמוה. השלכות האירוע מבחינה כלכלית ומשפטית עדיין אינן ברורות ובתי המשפט ידרשו להתייחס לעניין זה. גם המחוקק צפוי להידרש לעניין המגיפה והשלכותיה על חוזים. חשוב מאוד לבדוק את סעיפי הכח העליון בחוזים. האם מגפה נכללת בסעיף כאחת מהנסיבות של כח עליון?.

מאחר ודיני תום הלב חלים גם על עניין סיכול החוזה, רצוי כי צד לחוזה אשר האירוע סיכל את אפשרותו לקיים את התחייבויותיו יפנה מבעוד מועד לצד השני וינסה להגיע עמו להסכמות סבירות, קרי: דחיית תשלום, הפחתת תשלום, קביעת מנגנון של תשלום עתידי ואולי אפילו סיום מוסכם של החוזה.

גם הצד השני, הנפגע, יכול לפנות לרוכש, לשוכר וכו' לבדוק את מצבו, את אפשרויות קיום החוזה מבעוד מועד וזאת על מנת לנסות ולהגיע להבנות.

במקרה בו לא ניתן להגיע להבנות רצוי לשלוח הודעה מיידית על סיכול החוזה ולפעול בהתאם לאפשרויות הקבועות בחוק כפי שסקרתי לעיל. לדעתי הכרזת מצב חרום מעידה על התכנות גבוהה להכרת המגיפה ככח עליון.

בכל מקרה רצוי לפעול כדלקמן:

1. לתעד את ההפרעה שנגרמת לעסק /לאדם בעקבות ההתפרצות של הקורונה. לשמור על התיעוד.
2. לבדוק את הביטוחים. האם הם מכסים מקרים כמו מגפיה?
3. למפות את הסיכונים והנזקים.
4. ללמוד היטב את סעיפי הכח העליון בחוזים ואת הפרשנות שלהם.
5. לשלוח הודעות מתאימות.
6. לבדוק דרכים חלופיות לפתרון הבעיות שעלו כגון: גישור.
7. לקבל ייעוץ משפטי.
8. לעקוב אחר הנחיות משרדי הממשלה.
9. לבדוק זכאות ממשלתית להלוואות/מענקים ככל שהמדובר בעסק שנפגע.
10. על קבלנים לשלוח הודעות לכל הרוכשים ובעלי המקצוע על האירוע המסכל והשלכותיו על הפרויקט.

נשמח לענות לכל שאלה.

האמור כמובן שאינו מהווה ייעוץ משפטי ועל כל מקרה להבחן לפי נסיבותיו.