המאמר שלהלן עוסק בנושא סעיף 61(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).
סעיף 61(ב) (1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג 1963, אשר ייקרא להלן "החוק", קובע פטור מתשלום מס שבח למכירה של מקרקעין על ידי מוסד ציבורי ובלבד והמקרקעין הנמכרים היו במשך שנה בידי המוסד הציבורי ושימשו במישרין את המוסד הציבורי במשך 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידיו.

לאחרונה נדונה בפסיקה השאלה האם ה"שימוש במישרין" הנדרש לפי סעיף 61(ב)(1) לחוק לצורך קבלת הפטור חל גם במקרה בו קיימות זכויות בניה נוספות שטרם נוצלו, או האם במקרה זה ניתן לבצע פיצול רעיוני בין המקרקעין לבין זכויות הבניה כך שמכירת המקרקעין תזכה בפטור ואילו הזכויות הנוספות יימוסו.

שאלה זו נדונה בע"א 9946/06 בפני בית המשפט העליון בעניין קופת חולים כללית נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור תל-אביב.

עובדות המקרה שנדון היו כדלקמן: קופת חולים כללית מכרה מבנה מרפאה לרוכש פרטי. בנכס המקרקעין היו זכויות נוספות אשר טרם נוצלו. קופת חולים כללית ביקשה פטור מלא על המכירה בעוד המנהל פיצל בין הזכויות והעניק פטור מלא רק בגין מכירת המבנה. השגה שהגישה קופת חולים כללית נדחתה.

ועדת הערר, ברוב חבריה, קיבלה את עמדת המנהל.

לטענת המנהל, יש לקרוא לתוך הוראות הפטור בסעיף את המילים "זכות במקרקעין" במקום "מקרקעין", כך שכל זכות תעמוד למבחן נפרד בעת המכירה.
המנהל ביסס את טענתו על פסק הדין שניתן בע"א 7394/03 נכסי ר.א.ר.ד חברה לבניין בע"מ נ' מנהל מס שבח רחובות (טרם פורסם, ניתן ביום 6.12.06) לפיה זכויות בניה מהוות זכויות במקרקעין. מאחר והמוסד הציבורי לא עשה שימוש במישרין בזכויות הנוספות שהן כאמור זכות במקרקעין, יש לבצע פיצול רעיוני ולהעניק את הפטור אך ורק בגין המבנה.

לעומת זאת טענה קופת החולים כי להבדיל מסעיף 49ז' לחוק (מכירת דירה בפטור המושפעת מזכויות נוספות) שם קבע המחוקק כי יש לעשות פיצול רעיוני בעת מכירת דירה עם זכויות נוספות, במקרה זה אין כל הוראה ספציפית בחוק ומכאן יש ללמוד כי אין להחיל פיצול רעיוני גם בסעיף 61(ב)(1) לחוק.

בית המשפט העליון בפסק הדין הנ"ל, הפך את קביעת ועדת הערר. בית המשפט העליון קיבלת את עמדת המערערת וקבע כי אין בסיס לפרשנות שהציע המנהל לקרוא לעניין הפטור את המושג "מקרקעין" כ"זכות במקרקעין". בית המשפט בדק ומצא כי הפרשנות המוצעת על ידי המערערת אינה יוצרת כל עיוות כלכלי המחייב תוצאה שונה.

כעת הנושא יועבר לפתחו של המחוקק אשר עשוי לאמר את דברו על ידי תיקון החוק, כפי שנעשה הדבר בקשר לסעיף 49ז' לחוק ביחס ל"דירה מזכה".

הכותב, מאיר ברטלר עו"ד, שותף במשרד ברטלר עורכי דין, המתמחה בין היתר במיסוי מקרקעין.

אין לראות במאמר זה משום ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. כל מקרה יש לבחון לגופו של עניין.