רוצים להתחתן? - אל תעשו זאת בלי לחתום על הסכם יחסי ממון
אם חשבתם שלא צריך לחתום על הסכם יחסי ממון לפני שמתחתנים מאחר וחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג (1973) מסייג נכסים מאיזונם כאשר הם נצברו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין, או נכסים שנתנו במתנו או בירושה, נראה כי יש לשקול מחדש סברה זו. החוק המדובר הנו חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג (1973)
אם חשבתם שלא צריך לחתום על הסכם יחסי ממון לפני שמתחתנים מאחר וקיים חוק המסייג נכסים מאיזונם כאשר הם נצברו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין, או נכסים שנתנו במתנה או בירושה, נראה כי יש לשקול מחדש סברה זו.
החוק המדובר הנו חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג (1973) החל על כל בני הזוג שנישאו מיום 1/1/74 ואילך.
בהתאם לחוק, עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט- נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
לכאורה, החוק מגן על נכסים שנצברו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין או שנתקבלו במתנה וירושה. ברם, פסיקת בתי המשפט בישראל משתנה ולאט לאט מסייגת את החוק.
לאור הפסיקה, החל משנות ה- 90 דומה כי גם נכסים שלא נרכשו במהלך הנישואין על ידי מאמץ משותף אלא הגיעו לידיו של אחד מבני הזוג קודם לנישואין או בדרך של מתנה וירושה, אפשר שיטמעו ברכוש המשותף ויאוזנו בין בני הזוג.
מגמה זאת אושרה על ידי בית המשפט העליון שקבע כי:
"רוח העידן... הינה להכיר בשיתוף בנכסים, ואף שהובאו לנישואין ע"י צד אחד... זאת כאשר בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת במשך שנים כה רבות מבלי שקיים סכסוך גלוי ביניהם, או התבטאות מפורשת של מי מהם ביחס לכוונותיו של צד אחד לשמור לעצמו את הרכוש שהביא עימו בין בעת הנישואין בין במהלך הנישואין".
תחילה היתה זו דירת המגורים "קן המשפחה" שהוטמעה בין יתר הנכסים שנרכשו על ידי הצדדים במאמץ משותף ואוזנה בעת פקיעת הנישואין.
לאחרונה נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופן צבי ויצמן בפסק דין מיום 5/12/07) כי לא רק דירת המגורים יכולה להיטמע בין "הנכסים החיצוניים" וכי גם מניית "דן" שנרכשה על ידי הבעל קודם למועד הנישואין בין בני הזוג, תאוזן בין הצדדים.
נראה כי כיום אין הבדל עקרוני בין סוגי הרכוש שיכולים להיטמע בנכסים שהושגו במאמץ משותף. כאשר תא משפחתי מתפרק לאחר קיום חיי נישואין הרמוניים, קיימת ההנחה שהרכוש המצוי בידי שני בני הזוג הינו בבעלותם המשותפת, ונטל הראיה ירבוץ על הצד המנסה להכחיש זאת, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשת אבולוף.
רוצים להבטיח שהנכסים שנצברו על ידכם טרם הנישואין ( או שהתקבלו במתנה וירושה) יוותרו בידיכם בעת פקיעתם- ממליצה הכותבת לערוך הסכם יחסי ממון טרם הנישואין.
הכותבת, עו"ד סיגל קידר ברטלר LLM, מתחמחה בתחום המעמד האישי ובכלל זה בין היתר בנושאי גירושין, עזבונות וסכסוכי משפחה.
משרד עורכי דין ברטלר מבקש להבהיר בזאת כי אין לראות במאמר זה משום ייעוץ ו/או חוות דעת מכל סוג שהוא. האמור לעיל נכתב על דרך התימצות בלבד. כל מקרה יש לשקול לגופו.
מכתבי הוקרה
אשתי ואני מודים לך על הטיפול המסור והמקצועי ללא רבב, על הביטחון שאתה משרה בנו בתוך ידיעה שאנו בידיים טובות וההרגשה שיש מי שדואג לאינטרסים שלנו בצורה אבסולוטית.
פרסומים וחדשות
מבנה יביל פתרון זמין? לא בכל מחיר
כותרת: מבנה יביל פתרון זמין? לא בכל מחיר
מאת: עו"ד ונוטריון שמואל ברטלר
המחסור בדירות מגורים ועליית מחירי הדירות מחייבים בחינת פתרונות שונים לבעיות אלו.
אחד הפתרונות אשר בו נדון כאן הוא: הקמת מבנים יבילים. למבנים יבילים יש יתרונות רבים ונראה כי במקומות מתאיים ניתן להתקין מבנים יבילים לשימושים שונים כולל: לדיור.
מבנה יביל, מה זה?
בעוד בארצות הברית ובאירופה בניה של מבנים יבילים נפוצה בארץ הבניה של מבנים יבילים החלה לפני כ30 שנה. המבנים היבילים זכו לפרסום רב בזמן העלייה הגדולה מברית המועצות. עולים שוכנו במה שכונה: קרוילות. וכן, נעשה שימוש שפורסם , במבנים יבילים לאכלוס המשפחות שפונו מגוש קטיף.
מבנה יביל הוא מבנה הבנוי בניה תעשייתית חדשה. המבנה נבנה ומועבר למקומו המיועד בדרך כלל כשהוא מוכן בשלמותו. בדרך כלל משקלם של הקירות ומחיצות הפנים במבנה יביל כמו גם משקל התקרה והרצפה נמוך משמעותית ממשקלם בבניה "רגילה" שהיא בניה מבטון ובלוקים. המבנה היביל מותקן במקמו המיועד ומחובר לתשתיות כגון: חשמל, מים, ביוב, כבלים ועוד. מבנה יביל מוסע על גבי משאיות מיוחדות. הובלה של מבנה גדול מצריכה רישוי וליווי משטרתי.
שימוש במבנים יבילים
מבנים יבילים, בניגוד לדעה המקובלת, יכולים לשמש למגוון שימושים: למגורים, לתעשייה, לבתי כנסת, לצימרים ואף כמבנים מוגנים. לעיתים נעשים שימושים לא חוקיים במבנה יביל. אני טיפלתי במקרה בו נעשתה פלישה למקרקעין באמצעות הנחת מבנה יביל על המקרקעין. הפולש הניח את המבנה באמצעות מנוף על הקרקע ומיד עבר להתגורר במבנה היביל מתוך כוונה לטעון בעת הפינוי כי מדובר בפינוי מביתו. הפולש פונה בעקבות תביעה משפטית והמבנה המבנה סולק על גבי משאית בליווי משטרתי מהמקרקעין. לעיתים אנדים מניחים מבנה יביל על הקרקע ללא היתר ומתנגדים לצווי הריסנה ופינוי בטענה שהמדובר בקרוון ארעי ולא במבנה קבע. טענה זו כפי שנראה, מצריכה הוכחות.
יתרונות מול חסרונות:
למבנה יביל יש יתרונות רבים: מבנה יביל זול יותר להקמה ממבנה בלוקים ובטון. זמן ההקמה של מבנה יביל קצר יותר מזמן ההקמה של מבנה בלוקים ובטון. ניתן להרכיב מבנה יביל לצד מבנה בלוקים ללא צורך בעבודות בני מורכבות. החסרונות העיקריים של מבנה יביל הם קושי בהובלה לייעד. בדרך כלל לא בונים מעל מבנה יביל קומות רבות נוספות כל שלא נעשה שימוש במבנה יביל לבניית מגדלים וכדומה.
היתר בניה למבנה יביל:
התקנת מבנה יביל מצריכה קבלת היתר בניה. מאחר ועבירות הבניה התרבו מוגדרת תופעה זו על ידי בתי המשפט כ: "רעה חולה". לפני הזמנת מבנה יביל יש לבדוק ברשות המקומית את תכנית בניין העיר החלה על האתר הנבחר ואת האפשרות להקים לפי התכנית מבנה יביל באתר הנבחר. יש לבקש היתר בניה לפני התקנת המבנה היביל. גורמים שונים ניסו להימנע מקבלת היתר. בדיון בבית המשפט הם טענו כי לא מדובר במבנה יביל אלה בקרוון ארעי. בית המשפט קבע מבחן לקביעה האם מדובר במבנה יביל או בקרוון. נקבע כי : אין חשיבות לשם בו מתואר המבנה, קרי: קרוון או מבנה יביל. הנייחות של המבנה והשימוש שנעשה בו בפועל הם הקובעים בשאלה האם יחולו על המבנה דיני התכנון והבניה. טפלתי במבנה שהוקם בחוף הים טענת בעל המבנה אותו ייצגתי שטען כי מדובר במבנה ארעי נייד ומתנייד שלא נועד לשימוש קבע התקבלה. לפי המבחנים הנדונים. התשובות לשאלת מהות השימוש והנייחות של המבנה הן תשובות שבעובדה וטענות בנושאים אלו מצריכות הוכחה.
סיכום: מבחינת היתר בניה הרי שלגבי מבנה יביל כמו גם מבנה מלבנים ובטון יש לקבל היתר בניה. לפני הקמת מבנה יביל ובכל מקרה של מחלוקת עם הרשות בעניין זה רצוי להתייעץ עם עורך דין על מנת למנוע נזקים.
• המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
עו"ד שמואל ברטלר
ברטלר משרד עורכי דין.
